כמעט כל אדם במדינות המערביות ביצע קניות מזון במרכולית, לפחות פעם בחיים, ויוכל להעיד כי עושר הגירויים החזותיים במרכולית יכול להמם את הלקוח, בייחוד במרכוליות רחבות ידיים. חלק לא מבוטל מהגירויים הינו גירוי צבע, כלומר נוכחותן של אריזות במגוון צבעים על מדפי המרכולית. שכן, מרבית מוצרי המזון כיום, העומדים על מדפי מרכוליות, מגיעים ארוזים. יתרה מכך, צרכנים פוגשים את רוב מוצרי המזון הארוזים בדרך כלל לראשונה באריזתם ומוערכים על ידי הצרכנים כשהם ניגשים אליהם בסביבות קמעונאיות (Puccinelli, Chandrashekaran, Grewal & Suri, 2013).
אריזת המוצר ממלאת מטרות לוגיסטיות חיוניות לשמירה על טריות ושלמות המוצר (למשל, הגנה, הובלה, אחסון המוצר), אך יש לה גם שתי פונקציות חשובות בשיווק, למשל בתהליכי קבלת ההחלטות של הצרכנים (Sundar & Noseworthy, 2014). למעשה, עיצוב חבילת המוצר משמש כפרסומת קצרה למותג לפני הרכישה, ובשלבים האחרונים, עיצוב האריזה משפיע על חוויות הצרכן לאחר הרכישה. חשיבה שיווקית קונבנציונלית מציעה שהמטרות העיקריות של האריזה כוללות זיהוי המותג, העברת מידע, הקלת הפצה ולוגיסטיקה, שימור המוצר וסיוע לצריכת המוצר (Mutsikiwa & Marumbwa, 2013).
לרוב, רכישות בחנות נעשות בעיקר על סמך המראה החיצוני של המוצר לבדו - כאשר לצבע תפקיד חשוב יותר בקביעת מראה אריזת המוצר: 90 אחוז מהצרכנים מקבלים החלטת רכישה לאחר בחינת חזית האריזה בלבד, מבלי להרים אפילו פיזית את המוצר. גם כ-59 אחוז מכלל הרכישות אינן מתוכננות לפני שלקוח נכנס לחנות.
1. רקע וסקירת ספרות
1.1 מבוא והגדרות
1.2 השפעות של האריזה על צריכת המוצר
1.2.1 הפעלת אסוציאציות
1.2.2 הסקת מידע חסר
1.2.3 בידול
2. מסקנות ויישום
2.1 מסקנות
2.2 יישומים
3. מחקר עתידי
ביבליוגרפיה