ישנם כמה פקטורים אשר משפיעים על מעורבותם של צרכנים, וניתן להעלות את המעורבות הצרכנית באמצעים שונים. תחילה, יש להפריד בין שני סוגים של מעורבות צרכנית: מעורבות נסיבתית, אשר רלוונטית לסיטואציות מסוימות ולפרק זמן קצר יחסית, כאשר יש צורך לרכוש מוצר שנפגם, למשל; סוג שני של מעורבות הינו מעורבות מתמשכת המתרחשת כאשר צרכנים מראים רמות גבוהות של התעניינות במוצר לאורך זמן.[1] מריחואנה רפואית וצריכתה מתייחסת לקטגוריה השנייה של מעורבות צרכנית שכן אין מדובר בבעיה נקודתית שיש לפתור באופן חד פעמי, אלא במענה רציף וקבוע לבעיה קיימת שאינה מקבלת פתרון הולם כתוצאה מסטיגמה. שילוב של מריחואנה בטיפול בכאב איננו פתרון נקודתי שיש לבחור פעם אחת, אלא מצריך שינוי תפיסה של ממש, במיוחד לאור רעיון הפלסיבו והשפעתה הישירה של האמונה על הטיפול הניתן.
ישנם כמה פקטורים שבאמצעותם ניתן להשפיע על מעורבותם של הצרכנים: בין הפקטורים המשפיעים על מעורבות נכלל אופיו של המוצר אשר הינו משתנה קבוע ובלתי משתנה אליו יש רצון להגביר את המעורבות. עם זאת, מוצרים בעלי אופי "מסוכן" יותר יעוררו מראש מעורבות גבוהה יותר. בנוסף לכך, אופיו של הצרכן משפיע גם הוא על מידת מעורבותו, אך גם זה איננו פקטור שנתון להשפעה חיצונית. מלבד שני גורמים אלה שבלתי ניתן לשנותם, ישנם פקטורים עליהם ניתן להשפיע על מנת להגדיל את המעורבות הצרכנית.
