בהמשך לתרגיל הקודם, נתמקד בקסטרו. נתייחס למוצר חדש שנרצה להחדיר – אופנה מהירה באיכות גבוהה (בגדים אופנתיים ועמידים). להלן ניתוח פלחי השוק שנועדו לחדירה.
פלחים גיאוגרפיים: אנשים הגרים בישראל, ביישובים עירוניים, לרוב צפופים באוכלוסין, עם מגוון מקומות עבודה ואפשרויות בילוי.
פלחים דמוגרפיים: בני 20-40, בעיקר נשים, בעלי הכנסה חציונית ומעלה, בעלי השכלה תיכונית לכל הפחות, מידת דתיות נעה בין חילוניים למסורתיים בלבד, מעמד חברתי בינוני ומעלה, שייכים לדור ה-Y ולדור ה-Z, רווקים או הורים צעירים (משפחות גרעיניות קטנות – עד 3 ילדים).
סוג לקוח: פרטי.
התנהגותי: לקוחות חוזרים, נאמנים, אך יחליפו את המותג החביב עליהם אם יזהו כשל באיכות / מחיר גבוה מדי; צורכים לשם הנאה, אבל מעדיפים לצרוך מוצרים באיכות גבוהה; תדירות צריכה גבוהה (פעם בשבועיים עד חודש); נכונים לקנות בחנויות שמכירים וסומכים עליהן; מפיקים בעיקר תועלות נפשיות מהצריכה כמו קבלה, שייכות, הרגעת חרדות.
פילוח פסיכוגרפי:
אישיות: אופנתיים (נהנים ללבוש את ה"אופנה האחרונה", קוראים על אופנה, צופים בסרטוני אופנה) אך גם מתוחכמים (נהנים במקביל מבגדים קלאסיים שמעניקים מראה סולידי, רוצים שהבגד ייראה איכותי לעין החיצונית); מודעות אקולוגית / הומנית נמוכה (לא אכפת להם איפה מייצרים את הבגדים, לא אכפת להם מה קורה עם "עודפים" שנזרקים); מחפשים קבלה חברתית (לובשים מותגים שהשאר לובשים, לא רוצים להתבלט בצורה קיצונית); הדוניסטיים (מחפשים הנאות מידיות שמתבטאות בין היתר ב"שופינג"); טיפוסים שאפתניים.
