במהלך העשורים האחרונים, גובר העיסוק המחקרי, במיוחד בתחומים בריאות הנפש, אך גם בתחומים הנוגעים למדעי המח, בתרומתה של גישה מבוססת מיינדפולנס לביסוס אורח חיים ודפוסי התמודדות בריאים ביחס לגורמי דחק חברתיים (Brown & Ryan, 2003). מיינדפולנס, קשיבות בעברית, זהו מצב מנטאלי של תשומת לב מלאה לחוויית הרגע הנוכחי, ללא שיפוטיות או פיתוח תגובות רגשיות. מיינדפולנס מיוחסת בעיקר לתרבות הבודהיסטית ולתרבויות המטפחות תרגול של מדיטציה כחלק משגרת החיים היומיומית.
כגון, וויסות כאב כרוני, שיפור סטרס ומצב רוח רע, קשב, וויסות עצמי. תרגול של מיינדפולנס עשוי להביא לשינויים בפעילות העצבית במח ולתפיסה של גירויים שונים וכיום, ניתן למצוא התערבויות טיפוליות רבות המשלבות טכניקות של אימון מנטאלי ומיינדפולנס כחלק מהמערך הטיפולי במגוון של הפרעות רפואיות ופסיכולוגיות (Chan & Woollacott, 2007). דיוויס וקורזבן (Davis & Kurzban, 2012), מציינים ארבעה מודלים של התערבויות רפואיות המשמשות בטיפול במגוון אוכלוסיות ומשלבות מיינדפולנס: טיפול מבוסס-מיינדפולנס להפחתת דחק, טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס לדיכאון, טיפול דיאלקטי-התנהגותי וטיפול של קבלה ומחויבות. תרגול של מיינדפולנס עשוי להביא לשינויים בפעילות העצבית במח ולתפיסה של גירויים שונים. היבט מרכזי של השפעות אלו הוא בשיפור פונקציות אקזקוטיביות כגון, זיכרון עבודה, ויסות התנהגות עצמית, שיפור ביכולות הקשב ובפעילויות מכוונות מטרה. בנוסף, תרגול מיינדפולנס מסייע כחלק מטיפול בהפרעות בתפקודים מנטאליים כמו, הפרעות חרדה, פוסט טראומה ומצבי דחק, הפרעות אכילה, והתמכרויות (Bishop et al., 2004).
תקציר
מבוא
מיינדפולנס
רקע כללי והגדרות
מודעות
ויסות עצמי
קשב
מיינדפולנס וזיכרון
זיכרון עבודה
זיכרונות שווא
שיטה
תוצאות
דיון ומסקנות
ביבליוגרפיה
