בשנים האחרונות קיימת מחלוקת אודות ההחלטה האם לחסן ילדים. מחלוקת זו נבחנה בעבר על ידי מחקרים בדיסציפלינות רפואיות שונות, ונראה כי היא הולכת ומתעצמת על רקע התרבותם של מקורות המידע בנושא. התומכים בחיסונים, תופסים אותם כהכרחיים וכמונעי מחלות קטלניות וזיהומים (Ramsay, Yarwood& Lewis, 2002). כמו כן, הם רואים את היתרונות הכרוכים בהם כעולים על החסרונות. לעומתם, אלו המתנגדים לחיסונים, מהססים לחסן את ילדיהם עקב חשש לגבי בטיחות החיסון ותפיסה מוגברת של הסיכונים הכרוכים בו ( (Benin, Wisler-Scher, Colson, Shapiro, & Holmboe, 2006. מחלוקת זו, יוצרת בעיה מהותית כיוון שעשויה לעודד הורים להחליט שלא לחסן את ילדיהם ובכך לגרום להפצה מחודשת של מחלות שנכחדו. כדוגמא לכך, ניתן לראות כי בשנים האחרונות, דווח על 695 מקרים של חצבת בכ-22 מדינות בארצות הברית. זהו מספר המקרים הגבוה ביותר של חצבת מאז המצאת החיסון כנגדה (ארגון הבריאות של ארה"ב, 2019). במחקרנו נעסוק בשאלות הנוגעות לשני הצדדים במחלוקת, וננסה לאתר את הגורמים התורמים להחלטת ההורים לחסן את ילדיהם.
עמדות כלפי חיסונים נבחנות על ידי רצף של אמונות והתנהגויות כלפיהם החל מהתנגדות מוחלטת של קבלת כל חיסון עד רצון ונכונות להתחסן. אלו שדוחים את מרבית החיסונים עקב חשש מוגבר מביטחותם מוגדרים כ"הססנים " (Dube et a.l.,2016).
תקציר
מבוא
שיטה
תוצאות
דיון
רשימת מקורות
נספחים
