מבוא
סטונדטים באקדמיה ובפרט סטודנטים הלומדים את מקצועות הבריאות והרפואה חשופים ללחצים רבים, הן בשל הצורך לעמוד בדרישות להישגים אקדמים (Zimmaro et al., 2016) והן בשל חשיפתם לאירועים ומצבים לא פשוטים ואף מלחיצים (Vivian, Oduor, Arceneaux, Flores, Vo & Madson Madden, 2019). לחץ יכול להשפיע רבות על הרווחה הנפשית של האדם ואף לפגוע בתפקודו היומיומי (Vivian, Oduor, Arceneaux, Flores, Vo & Madson Madden, 2019), אך ניתן גם ללמוד כיצד להתנהל במצבים מלחיצים באמצעות שיפור ושכלול רמות מיינדפולנס, אשר אלו נמצאו כגורמי חוסן יעילים ביותר עבור האדם (Zimmaro et al., 2016). המחקר הנוכחי מבקש לבחון את הקשר בין רמות מיינדפולנס ולחץ, בקרב סטודנטים לסיעוד בשנה א' ושנה ד' וכן, לנסות ולאמוד את ההבדלים ביניהם.
סקירת ספרות (רקע)
ההגדרה הכללית של מיינדפולנס מתייחסת ליכולת של האדם להסב תשומת לב ומודעות לחוויות הפנימיות והחיצוניות בעת התרחשותן (Brown & Ryan, 2003; Brown, Ryan, & Creswell, 2007). ניתן להתייחס אל מיינדפולנס הן כמצב רגעי והן כתכונה, קרי מאפיין אישיותי יציב (Tomlinson, Yousaf, Vittersø, & Jones, 2018) אשר בא לידי ביטוי כיכולת של הפרט להיות מודע לעצמו ולסביבה (Brown & Ryan, 2003).
תהליכים קוגנטיביים ומחשבתיים מהווים מנגנון מפתח בהתפתחות אותן רמות מיינדפולנס כתכונה אישיותית, אשר זו משפיעה לחיוב על הבריאות הנפשית של הפרט. רמות מיינדפולנס גבוהות כרוכות גם בהערכות חיובית כלפי העצמי וכן, מערבות תחושות של קבלה וחוסר שיפוטיות. אלו מהווים גורם חוסן כנגד התפתחות של דפוסי חשיבה שליליים אשר עלולים לפגוע בבריאות הנפשית של הפרט (Tomlinson, (Yousaf, Vittersø & Jones, 2018.
