השפעת מגפת הקורונה על בריאות הציבור

מגפת הקורונה, לכל הדעות, מהווה אירוע היסטורי וגלובלי, שכמוהו לא חוותה מעולם המציאות האורבנית כפי שהיא מוכרת לנו כיום, וזאת נוכח השפעתה העצומה על סדר יומם של מדינות כה רבות, לצד השפעה דרמטית על אורח ומציאות חייהם של מיליונים ועשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, וגם בישראל (קמחי ואחרים, 2020). מגפת הקורונה החלה בשנת 2010 בעיר וואהן שבסין, ופרצה בעולם המערבי באיטליה, עד שלבסוף הגיעה גם למדינת ישראל. מאפייניה הייחודיים של המחלה, כמחלה מדבקת במיוחד, אך בעלת תסמינים מתעתעים ואחוז תמותה גבוה, הובילו מדינות, מצד אחד, לתקנות וסגרים שנועדו לעכב את קצב התפשטות המחלה, אשר איימה ואף הובילה לקריסתם של מערכות בריאות בעולם, ומצד שני, לשלל של תופעות רחבות היקף על שגרת חייו של האדם הממוצע (Saiz et al., 2021). מדינת ישראל, בדומה למדינות רבות אחרות אשר חוו את גלי המגפה השונים (אשר מוסיפה לערער ולהשפיע על יציבותן ושגרתם יומם של מדינות רבות, כמו זו של מדינת ישראל, גם בשעות כתיבת עבודה זו), נאלצה לסגור שווקים ומשקים שלמים (אם את ענף המסעדות, או התרבות, בין רבים אחרים), אשר פגעה קשות במצבם הכלכלי של רבים. לחלופין, המרחב הביתי הפך למרכז החיים החדש, אם בגלל הסגרים או הבידודים במסגרת המחלה, לטובת מיגורה (אקשטיין ואחרים, 2020).  

לאור דברים אלו, עבודת מחקר זו ביקשה לבחון את הקשר בין מגפת הקורונה ובריאות הציבור בישראל, תוך התמקדות בהשפעות העקיפות של המגפה על בריאות הציבור, מבחינה גופנית (פיסית) ומהבחינה הנפשית.

מבוא

1.     סקירת ספרות

1.1       בריאות הציבור

1.1.1        רקע

1.1.2        מאפיינים ועקרונות בקידום בריאות

1.1.3        בריאות הציבור כמדיניות במדינת ישראל

1.2       מגפת הקורונה

1.2.1        רקע להתפשטות מגפת הקורונה

1.2.2        השלכות הקורונה ברמה הלאומית והאישית

1.2.3        מגפת הקורונה במדינת ישראל

1.3       השפעת מגפת הקורונה על בריאות הציבור

1.3.1        מחקרים אמפיריים בינלאומיים

1.3.2        מחקרים מקומיים

1.4       יעדי, מטרות והשערות המחקר

2.        שיטות המחקר

2.1       אוכלוסיית המחקר

2.2       כלי המחקר

2.3       הליך המחקר

2.4       מגבלות המחקר

3.     ממצאים

3.1       היבטים רגשיים בהתמודדות עם מגפת הקורונה

3.2       היבטים חברתיים-כלכליים בהתמודדות עם מגפת הקורונה

3.3       היבטים רפואיים-מוסדיים בהתמודדות עם מגפת הקורונה

3.4       היבטים גופניים והרגלים בהתמודדות עם מגפת הקורונה

4.     דיון 

4.1       הקדמה וסיכום הממצאים

4.2       מגפת הקורונה כפסיפס של הדמוגרפיה של החברה הישראלית

4.3       מגבלות המחקר והצעות למחקרי המשך

5.     סיכום והמלצות

6.     מקורות

נספחים

נספח א׳: שאלון המחקר האמפירי 

נספח ב׳: תדפיסי SPSS  מרכזיים