התפיסה הבריאותית השלטת כיום בעולם המערבי כולו, גורסת כי לאנושות כולה עומדות אתגרים המאיימים על שרידותה, ואשר נובעים מהתפתחותם המקבילה של מחלות שונות העלולות להתפרץ במקביל וכך להוביל לקריסת מערכות בריאות בעולם והגבלת יכולתן להיות אפקטיביות (בליצר וביטרמן, 2015). בשל כך, מערכת הבריאות העולמית מתמקדת ברפואה מונעת, לצד רפואה מטפלת ורפואה מחנכת. כלומר, כזו אשר מתמקדת בשרשרת האירועים המביאה אדם לחלות במחלה העלולה לפגוע בו או לשבש את חייו, במקום כזו החותרת לרפא את המחלה עצמה. כך למשל, ברפואה מרפא רגילה יחתרו לשים סוף למחלת הסרטן, באמצעות תקיפתו או השמדתו, ואילו ברפואה מונעת יחתרו למציאת פתרונות אשר ימנעו את התפתחות המחלה ביחיד או באוכלוסיות בסיכון בכלל (Sujan, Habli, Gühnemann, Pozzi & Johnson, 2017).
עם זאת, הרפואה המונעת אף כוללת בחובה סיכונים רבים, אשר מתפרשים על תחומים שונים. כך למשל, פיתוח טכנולוגיה אשר תסייע לזיהוי מוקדם במיוחד של מחלת הסרטן, עלולה להיות יקרה במיוחד, ולא להיות נגישה לקהל הרחב. יחד עם זאת, כאשר מוחלט להתמקד במחלה אחת על פני אחרת, ישנו סיכון כי ההשקעה הזו תוביל למחסור בכספים במחלה אחרת, אשר עשויה להביא לתוצאות בעלות משמעות קשה יותר (בליצר וביטרמן, 2015).
בשל כך, ובעקבות הצורך לנתח נכונה את האיומים הקיימים לעומת הפתרונות המוצעים, הגישה כלפי בריאות השתנתה, וכעת זו משכילה לנתח את כלל הגורמים שיש לקחת בחשבון כאשר מבצעים החלטה, כאשר החלטה זו יכולה להיות קשורה לסוגיות לאומיות ועולמיות (ההחלטה לחתור בכיוון אחד על פני אחר כדי להתמודד עם מחלה או איום בריאותי אחר), ואף יכולה להיות לגבי בית חולים ספציפי.
1. רקע
2. הגדרה של ניתוח עלות תועלת במערכת הבריאות
3. גורמים ואינטרסים בניתוחי עלות תועלת
4. מערכת הבריאות בישראל
5. ניתוחי עלות-תועלת בישראל
6. בין טיפול תרופתי וטיפול מניעתי
7. מקורות
