מדינת ישראל הייתה מדינת הגירה החל מהקמתה, ואפילו לפני כן. הגירה משמעותה אינה רק שינוי מקום מגורים אלא גם מעבר ושינוי תרבותי הכולל שינויים נרחבים בתחומים שונים בחייהם של מהגרים, כגון צורך לרכוש שפה חדשה על מנת לתפקד במדינה החדשה, הסתגלות למסגרת תרבותית וחברתית חדשה, התמודדות עם הסתגלות תעסוקתית, והתמודדות עם שינויים פסיכולוגיים ורגשיים (רייכמן, 2009).
השתלבות המהגרים בשוק העבודה המקומי של מדינת היעד נחשבת לאחד המדדים המרכזיים להצלחת ההגירה. קיימים מספר מדדים להשתלבות בשוק העבודה המקומי דרכם ניתן לבחון את ההישגים החברתיים והכלכליים של המהגרים, והם שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של המדינה הקולטת, סוגי המקצועות בהן הם עוסקים, היקף המשרות ורמת ההכנסה שלהם. מדדים אלה מושפעים במידה רבה מההון האנושי בקרב המהגרים ומנתונים כגון רמת ההשכלה, הכישורים והמיומנות, סוג המקצוע, שליטה בשפה המקומית וניסיון בעבודה (Raijman & Semyonov, 1995).
בהקשר להישגים כלכליים, הנתונים בישראל מראים כי הישגיהם הכלכליים של עולי ברית המועצות, מושפעים גם ממוצאם האתני. לדוגמא, נמצא כי עולים ממדינות אירופאיות של ברית המועצות לשעבר הם בעלי הון אנושי גבוה יותר מאשר עולים ממדינות אסיאתיות. למוצא האתני נמצאה השפעה על הישגים כלכליים, כאשר עולים ממדינות אסיאתיות של ברית המועצות משתכרים בממוצע כ-10% פחות מעולים שמוצאם במדינות אירופאיות (רייכמן, 2009).
כמו כן, ניתן להתייחס לעליה הרוסית כאחת העליות בעלות ההון התרבותי הגבוהה ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה.
מבוא
סקירת ספרות
גלי עלייה בשנות ה- 1990 לישראל
העלייה מברית המוצעות לשעבר: מבנה ומאפיינים
השתלבות העולים בשוק העבודה
כניסת והשתלבות העולים בתחום מקצועות הסיעוד
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
