1הפרעה דו קוטבית - מהי ?
הפרעה דו קוטבית ((BIPOLAR DISORDER – BD או מניה דפרסיה כפי שגם מכונה, הינה ההפרעה הנפשית הנפוצה ביותר יחד עם דיכאון (American Psychiatric Association 2013). המדובר בהפרעה נפשית כרונית המאופיינת ע"י שינויים קיצוניים ומחזוריים במצב הרוח, התקפים חוזרים ומתחלפים של מניה (אנרגיה מוגברת) ודיכאון (Freland and Beaulieu, 2012, (Culpepper, 2014).
ניתן למצוא קריטריונים לאבחון המחלה ב- DSM V– Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders גרסה חמישית (בעברית המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) שהוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי בו מסווגות הפרעות הנפש על פי תסמיניהן ואשר גרסתו החמשית יצאה לאור בשנת 2013.
ראוי לציון כי בגרסה הרביעית, ה- DSM IV, אשר יצאה לאור בשנת 1994 שונה סיווגה של המחלה מהפרעה נפשית להפרעה במצב הרוח אך נדמה כי ב- DSM V סווגה המחלה שוב כהפרעה נפשית, זאת לאחר שמצאה את מקומה בין הפרעות סכיזופרניות לבין הפרעות פסיכוטיות, על מנת להדגיש כי ההפרעה מהווה גשר בין שתי האבחנות הנ"ל (כפי שמובא בהקדמה לספר American Psychiatric Association (2013)).
הקריטריונים העיקריים לאבחון ההפרעה הינם קיומם של התקפיים מאניים המלווים בהתקפים היפומאניים ו/או דיכאון עמוק.
קיימות שתי תתי קבוצה של ההפרעה המכונות BD I ו- BD II.
ניתן לתמצת ולומר שחולים בהפרעה דו קוטבית סובלים מהתקפי מאניה והתקפי דיכאון מז'ורי לסירוגין באופן הגורם להם סבל ומצוקה כמו גם להפרעה בתפקוד, בין אם מדובר בתפקודם החברתי ו/או בעבודה ו/או בתפקוד משמעותי אחר. מדובר בהתקפים הנמשכים מספר ימים רצופים (7 ימים לסובלים מ-BDI ו-4 ימים עבור BDII).
