במהלך 55 השנים האחרונות, התפתח אורח חיים מודרני במדינות המפותחות שמתאפיין בתלות גבוהה ברכב פרטי ובעבודות במשרדים תוך יושבנות רוב שעות הערנות ביום מבלי שהעבודה כרוכה במאמץ גופני כלשהו- אורח חיים זה הגביר את הסיכון להתפתחות של מחלות כרוניות רבות. הירידה בפעילות הגופנית התגברה במקביל לתנופה בתחום התכנון העירוני המוכוון רכב, שמאופיין בהפרדת שימושי קרקע, צפיפות נמוכה ובקישוריות רחובות נמוכה שבאה לידי ביטוי במיעוט צמתים וריבוי צמתים ללא מוצא- שינויים אלו במקביל לשיפורים טכנולוגיים רבים גרמו לירידה משמעותית בפעילות הגופנית, הדבר קרה תוך תהליכים של הגדלת המרחק מהבית לעבודה, הגברת התלות ברכב הפרטי, ריבוי עבודות שאינן כרוכות במאמץ גופני, מיכון עבודות הבית ובילוי שעות הפנאי בתחביבים שנעשים בישיבה. כתוצאה מן הנאמר, האנושות פתחה אורח חיים ישבני המאופיין בחוסר מאמץ פיסי תוך ישיבה ממושכת רוב שעות היום, חלה ירידה תלולה בפעילות הגופנית החל מאמצע המאה הקודמת ועליה בתחלואה באופן ישיר במחלות הקשורות לחוסר בפעילות גופנית כגון סוכרת טיפוס- 2 מחלות לב וכלי דם. תכנון לאורח חיים פעיל- הינו הגדרה כוללת בין- תחומית המעודדת את כל סוגי האוכלוסיות לאמץ אורח חיים פעיל להגברת הבריאות, במסגרת רעיון זה נכללת ההליכה והרכיבה על אופניים, לצורך ניידות ולצורך בילוי שעות פנאי. מחלות כרוניות כיום – אחראיות ל60% ממקרי התמותה בעולם, הן נחשבות למגפה של המאה ה-21.
מבוא
מטרת העבודה
גוף העבודה
מודלים ומדדים לתיאור הקשר בין הסביבה הבנויה לאורח החיים
אלמנטים סביבתיים הקשורים לאורח חיים פעיל
אורח חיים יושבני- חומרת התופעה והשפעותיה על הבריאות
גורמי הסיכון העיקריים המעלים את הסיכוי לחלות במחלות כרוניות
בעיית ההשמנה
הרגלי פעילות גופנית בקרב הישראלים
מגמת העיסוק בפעילות הגופנית בישראל בשנים 2007-2012
לאור הידע על תרומתה של הפעילות הגופנית מדוע תופעת היושבנות עדיין קיימת?
החסמים- סיבות להימנעות מעיסוק בפעילות גופנית
ההבדל בין גברים לנשים בסיבות לאי עיסוק בפעילות גופנית
מניעים לעיסוק בפעילות גופנית
חשיבות הפעילות הגופנית בגיל ההתבגרות והחסמים בגיל זה
השפעת סביבת המגורים ותכנון העיר על הזקנים ובריאותם
השפעת סביבת המגורים ותכנון העיר על הילדים ובריאותם
סיכום, דיון ומסקנות
מקורות
