מבוא
שינה
שינה היא סוג של התנהגות, על אף שאינה כרוכה בתנועה כגון הליכה או דיבור. למרות שאין בה תנועה כמעט, פרט לשלב מסוים בתוכה שאופייני בתנועות עיניים מהירות. היא מאופיינת בדחף חזק שמתרחש, בעת שנופלת עלינו תנומה, לחפש פינה שקטה ונוחה, לשכב שם ולהישאר כך למשך כמה שעות. אנחנו כמעט ולא זוכרים מה מתרחש בזמן השינה ולכן היא נחשבת כמצב מיוחד של תודעה ולאו דווקא כהתנהגות (Carlson & Birkett, 2017). השינה מאופיינת על ידי חמישה שלבים שמאופיינים על ידי פעילות מוחית ייחודית לכל אחד מהשלבים. שלב אחד הוא שלב תנועות העניים המהירות (Rapid Eye Movements: REM) וארבעה שלבים שאינם מאופיינים בתנועות עיניים מהירות ולכן מכונים nREM (כנגד non REM) (Berry et al., 2012). בשלב הראשון של השינה הוא שלב המעבר בין ערות לשינה, עיניו של האדם נפקחות ונעצמות מפעם לפעם והעיניים מתגלגלות מעלה מטה. אצל אנשים רבים שלב זה מלווה בתחושת נפילה. כעשר דקות לאחר מכן מתחיל השלב השני של השינה. שלב זה משמר את השינה ומאפשר למוח להתנתק מגירויים חיצוניים (Fogel & Smith, 2011). בשלב זה האדם ישן שינה עמוקה, אבל אם יעירוהו בשלב זה הוא עשוי לטעון שלא ישן כלל (Carlson & Birkett, 2017). לדוגמה, נשים מספרות שמעירות את בעליהן שהם נוחרים בקולי קולות בתחילת הלילה, והם טוענים שלא ישנו כלל. כעבור רבע שעה לערך מתחיל השלב השלישי בו מתחילה שנת גלים איטיים (slow wave sleep: SWS), שאכן מאופיינת בגלים איטיים, בעלי משרעת גבוהה ותדר נמוך (נקראים גלי דלתא) קיימת הסכמה רחבה לכך ששלב זה הוא שלב השינה העמוקה ביותר.
