בחינת הקשר בין תלותיות וביקורת-עצמית לבין דפוסי שימוש בפייסבוק בקרב צעירים וצעירות בישראל.
פייסבוק שנוסדה בשנת 2004 כרשת פנימית באוניברסיטת הארוורד הפכה לרשת החברתית המרכזית ביותר בעולם. זו אינה רק במת שיח או רשת חברתית. "זוהי מהפכה במלוא מובן המילה" (אלמוג, 2012). נכון לשנת 2014, לפייסבוק רשומים 1.28 מיליארד משתמשים שיכולים לעדכן סטטוסים, להגיב לתמונות, סרטונים, סטטוסים של משתמשים אחרים, ולשתף באלו שלהם. לפרסם עצמם ברשת החברתית (Tandoc, Ferrucci & Duffy, 2015), ובעיקר, לשמר קשרים חברתיים חרף המרחק הגיאוגרפי, תוך שליטה על משך ותכיפות האינטראקציות (Oldmeadow, Quinn & Kowert, 2013). מחקרים שונים החלו בשנים האחרונות לחקור לעומק את דפוסי השימוש בפייסבוק בניסיון לעמוד על גורמים שונים המשפיעים על דפוסים אלו. ביניהם, סגנונות התקשרות ומאפייני אישיות שונים. למשל, החצנה ופתיחות Ross, Orr, Sisic,) (Arseneault, Simmering & Orr, 2009, נרקסיזם ועוד (Ryan & Xenos, 2011). זאת, מתוך הנחה שהמאפיינים של פייסבוק מאפשרים לפתח ולשמר קשרים בינאישיים, גם במקרה של אנשים שיש להם בעיות בתחזוק קשרים בינאישיים (Moore & McElroy, 2012). בין השאר, בשל דיכאון (O'Keeffe & Clarke-Pearson, 2011).
בלאט ועמיתיו (Blatt, Quinlan, Chevron & McDonald, 1982) הבחינו בין שני סוגי דיכאון: דיכאון אנקליטי (תלותיות) ודיכאון אינטרוייקטיבי (ביקורת עצמית). דיכאון אנקליטי מאופיין בתחושה של בדידות, חוסר אונים וחולשה. מצב בו האדם חווה פחד מנטישה והישארותו ללא הגנה, ומנסה להתנהג בדרך שתגרום לאחרים להגן עליו ולהרגיע אותו. בעלי מאפיין זה זקוקים לנוכחות פיזית של האחר ולאספקה תמידית של חום ואהבה.
