שאלה 1
א. הפרטה של שירות חברתי
הפרטה של שירות ציבורי היא למעשה התאמה של שירותי השירות הציבורי, כמו מוסד הביטחון הסוציאלי, למנגנוני הנעה פרטיים של השוק החופשי. משמעות הדבר היא כי הממשלה תעביר לבעלות פרטית את מוסדות השירות הציבורי מתוך שיקולי יעילות כלכלית לפי המשנה הקפיטליסטית. משנה זו סבורה כי כל התערבות ממשלתית רק מחלישה את יכולת המוסדות הללו וכי הפרטה שלהם לשוק החופשי תגרום להם להיות יעילים יותר. קיימים שלושה סוגי של הפרטות אותם מציין קטן במאמרו "תהליכי ההפרטה במערכת שירותי הרווחה לזקנים-תמונת מצב ולקחים ראשונים".
הפרטה מלאה היא הפרטה שבה מעורבות הממשלה מוגבלת ביותר ולעיתים מתאפיינת רק באופן עקיף בלבד. הפרטה כזו נותנים חופש מוחלט לגופים או ארגונים, מתוך התפיסה אשר רואה את התחרות בין הספקים ובחירה חופשית של הצרכנים את הדרך הבטוחה לייעול של מוסדות אלו. סוג נוסף של הפרטה הוא חוסר הפרטה או שליטה מוחלטת של הממשלה.
שאלה 2
א.
המשתנים אשר רלוונטיים לנו מחומר הלימוד בנוגע לכתבה הם משתנים של ריבוד חברתי.
משתנה אחד אשר בא לידי ביטוי בכתבה הוא משתנה של העלאת תוחלת החיים והשלכותיה על הזדקנות האוכלוסייה. בכתבה מוזכר המשתנה הזה בתור: "צד שלילי של תופעה חיובית ביסודה- התארכות החיים". בשל התפתחויות טכנולוגית בעיקר בתחום החדשנות הרפואית הזדקנות האוכלוסייה היא אחת מן התופעות הבולטות בחברה האנושית, מגמה אשר אמורה אפילו להתעצם בעתיד( עמ' 295). יש לציין כי משתנה זה קשור יחד עם משתנה נוסף אשר מוזכר בחומר הלימוד והוא התפתחות הטכנולוגיה הרפואית, אשר מייקרת מאוד את סל התרופות אשר נועד לעזור לאוכלוסייה המתבגרת בשל העלייה בתוחלת החיים. עלייה זו של תוחלת החיים מביאה לכך שקצבאות הזקנה והפנסיה אשר צריכות להיות מוענקות לאנשים הם הרבה יותר גבוהות מן העבר. אם בעבר אדם היה פורש לפנסיה בשנות השישים לחייו ונפטר בשנות השבעים לחייו, אז המדינה צריכה לשלם לו קצבאות למשך עשור פחות או יותר. כיום כאשר תוחלת החיים עומדת על גיל השמונים נוסף עוד עשור בו המדינה מחויבת לשלם ביטוח לאומי לזקנים של החברה. בעתיד, עם שיפורים נוספים בתחום הרופאה יכול לעלות גיל תוחלת החיים והעומס על הביטוח הלאומי, שכבר היום סובל מגרעון עצום, יכול להביא לקריסת המוסד.
שאלה 3
השלכות אי חקיקת 'חוק יסוד-זכויות חברתיות על מעמדה המשפטי של הזכות לביטחון סוציאלי בישראל
אחת ממטרות המהפכה החוקתית של 1992 הייתה להסדיר גם חוק יסוד אשר יעסוק בזכויות החברתית של אזרחי ישראל. בשל בעיות פוליטיות הדבר מעולם הוסדר מבחינה רשמית וכיום אי חקיקת יסוד מסודרת בתחום זכויות חברתיות. אחת השלכות של אי חקיקה זו היא כי לאזרח אין הגנה מפני חשיפה שלו לסיכונים חברתיים. משום שהביטחון הסוציאלי של האזרח לא מובטח בתור זכות יסוד הוא יכול למעשה להיפגע מבחינה זו על ידי כול חקיקה של הכנסת. אם הכנסת תחליט לחוקק חוק, ובשל אילוצים תקציבים הדבר בהחלט אפשרי בעתיד הקרוב והרחוק, לא תהיה עליה כל מגבלה לעשות כן. זאת משום שבשלב זה זו אינה זכות יסוד של האדם בישראל אשר לא ניתן לפגוע בו.
