בתקופה האחרונה גדלו המקרים של חשיפה ברשתות החברתיות על פני הגשת תלונה במשטרה בצורה "מסורתית" כפי שהיה נהוג עד כה. חשיפה זו ברשת החברתית יכולה מצד אחד לגרום נזק גדול לקורבן עצמו ומצד שני יכולה לגרום נזק לתוקף שעלול לשלם ביוקר על מעשיו וכל זאת ללא עזרת המערכת המשפטית והמשטרה. יש דעות התומכות בפעולה זו ויש דעות האומרות כי זוהי הרחקת לכת ואולי טעות היכולה לסכן את הפרטיות של הקורבן ושל הנאשם. בדיון זה יילקחו דוגמאות מנפגעות תקיפה מינית.
פסיכולוגית הנשים ד"ר לירז מרגלית[1] מסבירה שאנחנו חיים בעידן של פרובוקציות ברשת, והיא מסבירה שהחזק שורד וככל שתהיה יותר פרובוקטיבי כך ישמעו את הקול שלך. היא מסבירה שבעצם כאשר אנו יושבים מאחורי מחשב וכותבים משהו, זה לא מקבל את אותו המשקל של להביט למישהו בעיניים, זו הדרך המודרנית "להתנקם" באדם שביצע את הפשע. כלומר, במקום לעבור את כל התלאות הכרוכות בהגשת תלונה והמתנה בבתי משפט, הנפגעות, במקרה הזה, מקבלות מעין קיצור דרך וניצחון קטן דרך הרשתות החברתיות מאחר והתוקף שלהן מושפל, אולי פורש מתפקידו ו"נשרף" חברתית.
לרוב, בימנו ובשנים האחרונות, גם אלו אשר הגישו תלונה לא ראו תוצאות מספקות, חלק מהתוקפים שוחררו וההאשמות נגדם הוסרו, חלק שוחררו מחוסר ראיות וחלק פשוט קיבלו עונש קל עד בינוני ביותר.כמו במאמר של וולמן ושות' (Wellman, A., Reddington, F. Clark, K. 2017)
