בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית של שימוש של בני נוער בגלישה ברשתות החברתיות, הן באינטרנט דרך המחשב והן דרך הטלפון הנייד דרך אפליקציות ייעודיות. בני הנוער ייצרו לעצמם מעין בועה אינטרנטית בה הם יכולים לעשות הכול, לדבר עם אנשים שונים מרחבי העולם, לפרסם את מחשבותיהם, לשתף חוויות, ליצור אלבומי תמונות ועוד. מרבית בני הנוער כיום, בישראל כמו גם בעולם כולו, רואים בגלישה ברשתות החברתיות חלק בלתי נפרד מחייהם. בבועה הזו מתגלים גם הצדדים האפלים יותר של חיי הצעירים. אחד מהם הוא התופעה הקשה של בריונות רשת. להתעללות הזאת יכולות להיות צורות שונות: הפצה של תוכן פוגעני כגון תמונות וסרטונים, כתיבה מעליבה שמופצת בין ילדי הכיתה או מופנית ישירות לנפגע ועוד. במחקר שנערך בקרב תלמידי חטיבות הביניים בישראל נמצא כי כ-16% מן המשתתפים נפגעו באלימות ברשת וכ-33% היו עדים לאלימות ברשת. [1] ואין זאת הבעיה היחידה בשימוש ברשתות החברתיות. בנוסף לכך מצביעים חוקרים על בעיות כמו התמכרות לשימוש ברשתות החברתיות, ואילו בעיתונות מדווח לעיתים קרובות גם על סכנות נוספות, כמו "אתגרים" שבהם בני נוער מנסים לעמוד ולצלם אתגר מסוים, לעיתים תוך סכנה לבריאותם ולחייהם. למרות שהידע על התופעה הזו כבר מוכר היטב, רק מעט נעשה כדי למנוע אותה. מכאן עולה השאלה של האחריות של הפירמות שמפעילות את הרשתות החברתיות. זה יהיה הנושא של העבודה הזו.
הקדמה
פרק 1 הרשתות החברתיות
פרק 2 – הנוער והרשתות החברתיות
2.1 היקף השימוש ברשתות החברתיות בקרב הנוער
2.2 הסכנות בשימוש באינטרנט
2.3 אמצעים לשמירה על התנהלות הרשתות החברתיות
פרק 3 – כיצד ניתן לשפר את המצב?
3.1 התמכרות לרשתות חברתיות
3.2. בריונות ברשת
סיכום
ביבליוגרפיה.
