על פי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, במהלך שנת 2018, טופלו 2,478 גברים אלימים ו-6,488 נשים נפגעות אלימות, במסגרת 113 המרכזים למניעת אלימות במשפחה של משרד הרווחה ברחבי הארץ. מספר הפניות שהתקבלו במוקד הוא 1,219 מנשים שדיווחו על אלימות מצד בני זוגן, שזו עליה של 160% לאור הנתונים בין השנים 2014- 2018 (מתוך: אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 2019). אלימות במשפחה הינה תופעה אשר מתפתחת לאורך השנים וההתמודדות איתה מהווה חלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי. נתונים אלה מעידים כי קיימת העלאה משמעותית במודעות האלימות במשפחה בעיקר בקרב הנשים המוכות אשר מחליטות לפנות לקבלת הסיוע.
במסגרת האלימות במשפחה, המדינה נדרשת לסייע לאישה המוכה להתמודד עם התופעה על מנת שהיא תוכל לפנות בביטחה ולקבל את הסיוע שהיא צריכה במטרה להגן על עצמה מבן זוגה האלים. בהרבה מקרים, גם כאשר קיים סיוע מהמדינה, האישה עצמה אינה מצליחה מבחינה פסיכולוגית לבצע את הצעד הנדרש כדי להביא לסיום המצב שבו היא נמצאת. ייתכן כי הסיבה העיקרית לכך היא ההשפעה שמהווה האלימות המתעללת על מצבה הנפשי והתפקודי של האישה אשר מניע אותה בסופו של דבר להישאר במעגל האלימות שלה.
על מנת להעמיק את הידע בתחום, שאלות המחקר שייבדקו במסגרת העבודה הן:
מהי מידת ההשפעה של החוק בישראל על דרכי ההתמודדות של האישה המוכה?
כיצד האלימות שחווה אישה מוכה מבן זוגה משפיע על מצבה הנפשי והתפקודי?
מדוע אישה מוכה אינה עוזבת את בן זוגה האלים?
תקציר
מבוא
פרק 1: מהי אלימות במשפחה?
הגדרה כללית
תיאוריות האלימות במשפחה
סוגי אלימות במשפחה
פרק 2: התייחסות החוק בישראל לאלימות במשפחה
חוק העונשין והחוק למניעת אלימות במשפחה
הכלים בידי האישה לצאת ממעגל האלימות
התייחסות לתלונה של אלימות במשפחה גם אם בוטלה על ידי הקורבן
שינויים מרכזיים בפסיקה בישראל
פרק 3: השלכות האלימות במשפחה על מצבה של האישה המוכה
השפעה נפשית
השפעה תפקודית
פרק 4: למה האישה המוכה נשארת עם בן זוגה?
פחד
האשמה עצמית
קדושת המשפחה
תלות כלכלית
דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
