תופעת ההגירה הינה תופעה כלל לאומית המאפיינת תנועה של אנשים ממדינה למדינה עקב הרצון לשנות ולשפר את תנאי החיים מבחינה כלכלית או להשיג בטחון אישי ולשפר את תנאי החיים.
תהליך האקולטורציה הינו התהליך המרכזי והארוך בכל שלב ההגירה כאשר קיימים ארבעה מסלולי התקדמות אימוץ תרבות מקומית וזניחת המקור, אימוץ תרבות מקומית אבל השארת המקור, התנתקות מהתרבות המקומית והמקור, הסתגרות בחברה בתוך חברה.
מדינת ישראל הינה מדינת הגירה מאז הקמתה ומשכך מרכזת אליה גלי עלייה והגירה מאז הקמתה מכל ארצות העולם. ניתן לאפיי ולפלח את ההגירה לישראל לפי מוצא לפי גילאים ולפי השתייכות אתנית. קיים הבדל משמעותי במטרות ההגירה ובאוכלוסייה המגיעה בין הקבוצות האתניות השייכות לצפון אפריקה, מדינות ערב לבין ההגירה ממדינות המערב כגון בריטניה, צרפת, ניו לנד, אוסטרליה וכמובן ובעיקר ארצות הברית.
הבדל משמעותי ראשון הינו בסיבות להגירה, בדרך כלל המהגרים ממדינות המערב מגיעים מסיבות הקשורות יותר לנטייה דתית ורצון ללמוד בארץ בישיבות והן כהזדהות עם הרעיון הציוני ומדינת ישראל (הגירה מתוך אידאלים).
הבדל שני הינו בסטטוס ומעמד המהגרים ממדינות המערב המהווים בד"כ אוכלוסייה מבוססת כלכלית, בעלת תארים אקדמיים ובעלת מקצועות טכניים נדרשים.
קיימת נטייה גם מצד המהגרים ממדינות המערב לייצר קבוצות סגורות, ולשמור על קשר עם ארץ המגורים המקורית והמשפחה שנותרה שם. עם זאת, ההשתלבות שלהם בחברה הישראלית הינה פשוטה יחסית בשל הדימוי המערבי של ישראל , ובשל העבודה שרבים בישראל מדברים גם אנגלית כשפה שנייה.
תקציר
מבוא
סקירת ספרות
הגירה- רקע
הגירה ועלייה מארה"ב
הגירה ממדינות מערביות
שביעות רצון של העולים ממדינות המערב
מתודולוגיה
שאלת המחקר ושיטת המחקר
שמירה על סודיות
אוכלוסיית המחקר
מטרת המחקר
ממצאים
ממצאי המחקר
ניתוח הממצאים
דיון ומסקנות
דיון וניתוח התוצאות
מגבלות המחקר
הצעות למחקרים נוספים
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח מס. 1 – מכתב לגבי אימוץ התרבות המקומית ועזיבת תרבות המקור
נספח מס. 2 – מכתב לגבי אימוץ התרבות המקומית יחד עם תרבות המקור
נספח מס. 3 – שאלון שביעות רצון