פעילות גופנית ידועה בדרך כלל כפעילות בריאה, עם הציפיה ליתרונות ולתוצאות נפשיות ופיזיולוגיות כאחד (Labban & Etnier, 2018). מה גם שפעילות גופנית משפיעה על מצב הרוח ויכולה להיות טיפולית לחולים הסובלים מהפרעות דיכאון גדולות (MDD) (Michalak et al., 2015). גם פיסי ואחרים הוסיפו כי השפעות פעילות גופנית על תפקוד קוגניטיבי כממד של בריאות הנפש פעילות גופנית נקשרה ליתרונות בריאות הנפש למגוון תוצאות פסיכולוגיות השייכות לשלושה ממדים עיקריים: תפיסה עצמית, תפקוד רגשי וקוגניטיבי (Pesce et al., 2009). תחום בריאות הנפש נחשב לבעל התועלת הפוטנציאלית לתפקוד הקוגניטיבי כתגובה להתעמלות יחידה. אף על פי שתוצאות ממחקרים אמפיריים בתחום זה מציגות הטרוגניות רבה, סקירות נרטיביות ומטא-אנליטיות של הספרות מתכנסות לתפיסה שלפעילות גופנית חריפה יכולה להיות השפעה חיובית על הביצועים הקוגניטיביים כאשר המשימה הקוגניטיבית מבוצעת לאחר האימון (Labban & Etnier, 2018).
פעילות גופנית חריפה ומאתגרת מועילה לקוגניציה, וכמה ראיות מצביעות על כך שגורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF) ממלא תפקיד בהשפעה זו. אטנייר ואחרים בחנו את הקשר בין מינון לתגובה בין עוצמת התרגיל, הזיכרון והגורם הנוירוטרופי. מחקרים רבים נערכו על מנת לחקור את ההשפעות המועילות האפשריות של פעילות גופנית אחת על ביצועים קוגניטיביים. כאשר הם דיווחו על השפעות מועילות קטנות כאשר המשימה הקוגניטיבית בוצעה מיד לאחר התרגיל או לאחר עיכוב בעקבות התרגיל.
מבוא
סקירת ספרות
מחקרים על ספורט, יכולות קוגניטיביות וזיכרון
ספורט והשפעתו על היכולות הקוגניטיביות בכלל
ספורט והשפעתו על זיכרון בפרט
זיכרון ומצבי עוררות
פרק השיטה
שאלת המחקר
השערת המחקר
משתני המחקר
מדגם המחקר
הליך המחקר
כלי המחקר
פרק הממצאים
סטטיסטיקה תיאורית
בחינת הקשר בין המשתנים והשערת המחקר
בחינת הקשר בין המשתנים על בסיס חתכים דמוגרפיים שונים
דיון וסיכום
הקדמה וסיכום הממצאים
בחינת הממצאים מול השערת המחקר
תרומת המחקר ומגבלותיו
רשימה ביבליוגרפית
נספחים
נספח א׳: שאלון המחקר
נספח ב׳: תדפיסי SPSS מרכזיים
