אחד הממדים שהופסטדה (1991Hofstede) בחר על מנת לתאר את ההבדלים הבין תרבותיים, הינו "סבילות לאי וודאות" (uncertainty avoidance ).
כאשר בפני אדם/ קבוצה ישנו מצב של חוסר ידיעה לגבי העתיד , מצב זה דורש התמודדות. דרך ההתמודדות למצבים מעין אלו משתנה מאדם לאדם או מקבוצה לקבוצה. יש שמגיבים בהתנהגויות שמראות על לחץ, וישנם שכמעט ולא יראו תגובות לחוצות. המדד שמתאר את רמת התגובה למצבים אלו נקרא " סבילות לאי וודאות".
לטענת ,Shi Zhe (2015) הופסטדה מגדיר את ההימנעות מאי וודאות כמידה שאדם או תרבות מרגישים מאוימים מסיטואציות לא מובנות או בעלות דו משמעויות. תגובה של חוסר יכולת להתמודד עם מצב של אי וודאות, כלומר סבילות נמוכה לאי וודאות, יכולה להתבטא בניסיון הצבת כללים ברורים במצבים שונים. כמו כן דברים חדשים או שינויים אינם מתקבלים בברכה. כל אלו, מלבד תחושת הלחץ ואי הנוחות במצבים כאלה. סבילות מרובה לאי וודאות מאופיינת באווירה רגועה יותר , בפתיחות לשינויים והתנהלות מסתגלת לאור מצב של חוסר וודאות.
גם במחקר המשך של מינקוב והופסטדה (&Hofstede 2012 Minkov) נבדקו שוב המדדים ואכן נמצא שממד האי וודאות קשור להבדלים תרבותיים ולא לתכונות אישיות.
1.1 הבדלים בין ישראלים לאזרחי חבר העמים ביחס לסבילות לאי ודאות
במחקר המקורי של הופסטדה נבדקו מספר מדינות. יפן נמצאה כמדינה שמרנית שנמנעת ממצבי עמימות, לעומת סקנדינביה שתושביה יותר פתוחים ונינוחים במקרים אלו.
תקציר
מבוא
שיטה
תוצאות
דיון
ביבליוגרפיה
נספחים