טרם עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק והפיתוח (להלן AKP) בתורכיה ב-2002, תורכיה וישראל חלקו מערכת יחסים ייחודית בתחומי הדיפלומטיה, הכלכלה והיחסים הצבאיים. היו שדיברו על 'ברית אסטרטגית' בין שתי המדינות. עבור ישראל, הקשרים היוו הוכחה לכך שיחסי ידידות הם אפשריים עם מדינה מוסלמית, ובישרו לתפישתה את האפשרות של המשך ההשתלבות באזור. עבור תורכיה, הקשרים היוו אישור לדמותה כמדינה מערבית, דמוקרטית וחילונית. לאחר בחירתה של ה- AKP, יחסיה של תורכיה עם ישראל עברו האטה חדה בתחומי הדיפלומטיה והצבא, אם כי לא בנושא הכלכלי. יש הטוענים כי הורדת רמת היחסים הייתה מטרתה של ה- AKP למן ההתחלה (Cohen, 2014).
מטרתה של עבודה זו, היא לבחון ולנתח את הגורמים להידרדרות המתמשכת ביחסים בין ישראל ותורכיה בשנים האחרונות. שאלת המחקר של העבודה, לפיכך, היא: מהם הגורמים להידרדרות היחסים בין ישראל ותורכיה?
ניתוח ההידרדרות ביחסים ייעשה על פי שלוש רמות ניתוח: רמת היחיד, רמת המדינה ורמת המערכת. כך נוכל לבחון הסברים שונים למשבר ביחסים, ולבדוק האם ישנה רמת ניתוח בעלת כוח הסברי רב יותר, לסוגיה שלפנינו. שיטת המחקר בה נשתמש בעבודה זו, הינה ניתוח תוכן איכותי.
בחקר היחסים הבינלאומיים, מקובלת החלוקה בין רמות ניתוח, לצורך ההבנה והניתוח של תופעות ותהליכים בזירה הבינלאומית. כל רמת ניתוח מהווה היבט שונה של היחסים הבין-לאומיים והגורמים הפועלים בהם, שאפשר להדגישו בהסברים אודות הפוליטיקה הבינלאומית.
רקע היסטורי
התפתחות היחסים עד ההידרדרות
הידרדרות היחסים
ניתוח
ניתוח ברמת היחיד
ניתוח ברמת המדינה
ניתוח ברמת המערכת
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות
