רפראט למאמר לכל איש יש שם (יחיעם ויץ, 2000)
במאמר זה, סוקר הכותב יחיעם ויץ, היבטים הקשורים בתפיסת פרשת טבח כפר קאסם כפרשה מעצבת של תולדות מדינת ישראל. זאת, תוך שהוא מתבסס על קובץ בן תשעה מאמרים המתייחסים לפרשה מהיבטים שונים, אשר ערך רובי רוזנטל. בתחילת מאמרו, כמבוא, משווה הכותב את הפרשה לזוועות המשטר הנאצי. הקשר בין הפרשה לזוועות השואה מובע גם בכותרת המאמר – "לכל איש יש שם", רפרנס לשיר הידוע של המשוררת זלדה. בהמשך, מתייחס הכותב לתשומת הלב הציבורית, הממשלתית, הספרותית והתקשורתית אשר קיבלה הפרשה, וכן על מאבקה של הפרשה להישאר בתודעת הזיכרון של מדינת ישראל כיום. ניכר מדבריו של הכותב, כי לתחושתו הפרשה אינה זוכה למעמד הראוי לה, וכי מעטים האנשים אשר מבינים את גודל וחומרת הפרשה, וכן את השפעותיה הרבות על עיצוב מדינת ישראל בהיבטים שונים בתולדותיה.
פרק ראשון – הקשר בין טבח כפר קאסם לזוועות המשטר הנאצי
במאמר אשר נכתב יותר מ-40 שנה לאחר הטווח, פותח הכותב בשאלה, מדוע הטבח בכפר קסאם עדיין מטריד, לדבריו, את מצפון תושבי מדינת ישראל בנקודת זמן זו. זאת גם לצד העובדה כי התרחשו מספר מאורעות נוספים אותם הוא סוקר המהווים, לדבריו "אות קין" למדינת ישראל.
בתשובתו לשאלה זו, משווה הכותב את הנעשה בטבח כפר קאסם למעשי הזוועה של המשטר הנאצי, כשנקודת הדמיון היא ציות לפקודה בלתי חוקית בעליל, המאופיינת בהוצאה אוטומטית לפועל של פקודות נוראות.
