הקדמה
על פי הנתונים, סטודנטים מהמגזר הערבי מיוצגים באופן משמעותי פחות במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל (הסקט, וסאוסן, 2009). אחת הסיבות לכך היא הציונים הנמוכים יחסית שלהם בבחינות הבגרות, יחסית לתלמידים יהודים (הסקט וסאוסן, 2009). ישנן סיבות אפשריות לדפוס זה. כך למשל, הסקט וסאוסן (2009) מציינות כי משרד החינוך משמרת את הפערים המגזרים השונים באמצעות יישום לא שיווני של תוכניות מיוחדות שנועדו לסייע לתלמידים חלשים או לחלופין תוכניות העשרה למחוננים. חוסר השיוויון עשוי להשפיע לא רק באמצעות הישגים נמוכים יותר, אלא גם באמצעות עיצוב של אמונות שונות בקרב צעירים יהודים וערבים. בעבודה הנוכחית, יבחנו ההבדלים בין צעירים יהודים וערבים בשאיפות האקדמיות שלהם במסגרת של תיאורית אוריינצטית העתיד. כמו כן, תיבחן האפשרות כי צעירים בעלי רמת אופטימיות גבוהה יותר הם בעלי יכולת גבוהה יותר להתייחס באופן חיובי לאפשרויות האקדמיות שלהם ובעקבות כך, להיות מושפעים פחות מחוסר השיוויון.
להשכלה גבוהה יש חשיבות רבה בישראל. חוקרים משערים כי הפער אשר קיים בין אוכלוסיות שונות בישראל בשוק העבודה, ברובו נובע מפערים בנגישות להשכלה גבוהה (איילון ויוגב, 2000). לאנשים אשר הצליחו לרכוש השכלה השכלה גבוהה יש סיכוי גבוה יותר בדרך כלל להיות מועסקים, ולקבל שכר גבוה יותר מאנשים ללא השכלה גבוהה. בהתאם, מחקרים רבים מוצאים קשר בין השכלה לבין הפוטנציאל להשתכר בארץ. לדוגמא, במחקר אשר בחן את הקשר הסיבתי בין השכלה לשכר, נמצא כי מעבר למשתנים כגון אינטליגנציה, מוטיבציה והתמדה, להשכלה יש קשר סיבתי לשכר (פריש, 2007).
תקציר
סקירת ספרות
הקדמה
חשיבות ההשכלה הגבוהה
נגישות של צעירים ערבים ויהודים להשכלה הגבוהה
בחירת תחום לימודים בקרב יהודים וערבים
אופטימיות
אופטימיות ואוריינטציית עתיד
שיטה
משתתפים
כלים
הליך
תוצאות
דיון
ביבליוגרפיה
