השימוש בטלפונים חכמים זוכה לתשומת לב רבה בשל השפעותיו הפיזיות, פסיכולוגיות והתנהגותיות. הטלפון הפך מכלי שאנו משתמשים בו לכלי שאנו תלויים בו. כך למשל אובדן המכשיר נחווה לעיתים כאובדן של חלק מהעצמי. הספרות המחקרית מלמדת כי השימוש בטלפון חכם עלה בעשור האחרון בממוצע של 3 שעות ביום באוכלוסייה הכללית. השימוש התדיר בטלפון עבור רבים חוצה את הגבול הסביר והופך להתמכרות (Turgeman et al., 2020), אשר מאופיינת בהתנהגות כפייתית המערבת גירויים מתגמלים למרות ההשלכות השליליות הנגרמות מכך (Weinstein et al., 2015b).
השימוש הכפייתי בטלפון החכם גובה מחיר גבוה מן הבריאות הנפשית של המשתמשים. כך למשל מחקרה של Turgeman ועמיתה (2020) מלמד כי שימוש מוגזם בטלפון חכם נמצא בהלימה עם דירוגים גבוהים של חרדה חברתית. על פי המחקר, אנשים חרדים נוטים לעשות שימוש מוגבר יותר בטלפון החכם בשל הנטייה להימנע מתקשורת ישירה, מה שעשוי בטווח הרחוק להעצים את החרדה החברתית. כך למשל Weinstein ועמיתיו (2015a) טוענים כי אנשים בעלי חרדה חברתית משתמשים באינטרנט כדי להפחית חרדה באמצעות הימנעות ממפגשים עם תקשורת חברתית גבוהה. הם בוחרים באינטראקציה מקוונת על פני תקשורת פנים אל פנים, אשר מאפשרת להם להסתיר ולשלוט בהיבטים השליליים של המראה וההתנהגות שלהם ובכך תקשורת מקוונת בעצם מהווה אינטראקציה בסיכון נמוך יותר. יתר על כן, סטודנטים שחשו בדידות או כאלה בעלי מיומנויות חברתיות נמוכות הם בעלי נטייה גבוהה עוד יותר לשימוש כפייתי בטלפון. הטלפון החכם מהווה מציאות חלופית שאינה דורשת התמודדות עם פחדים ומשמרת התנהגויות של הימנעות (Ben-Yehuda et al., 2016).
פרק 1. מבוא
פרק 2. השיטה
פרק 3. תוצאות
פרק 4. דיון
ביבילוגרפיה
נספחים
