בעשורים האחרונים, ישנה הכרה ציבורית הולכת וגוברת לגבי סכנות והיקף השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (סמים ואלכוהול). תופעה זו מוגדרת כבעיה כלל עולמית, בעלת השלכות חמורות על בריאות הציבורית ועל עומס התחלואה – בפרט ככל שמדובר באוכלוסיית בני הנוער. המחיר שהמדינה משלמת בגין האלימות והפשע הנובעים משימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים הינו גבוה ביותר. תכניות התערבות, חקיקה ואכיפה הצליחו להפחית את היקף התופעה של השימוש בסמים במדינות מפותחות, אך במדינות מתפתחות – השימוש בסמים ואלכוהול הולך ותופח, ובעיקר בקרב ילדים, צעירים ונשים. כמו כן, ישנו קושי של המדינות בכללותן לצמצם את היקפי השימוש באלכוהול. בכל מקרה, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מסווג את הסמים כמקום שמיני מתוך הגורמים לעומס תחלואה בעולם, ואילו את האלכוהול במקום גבוה אף יותר – מקום שלישי. לעומת זאת, אצל בני הנוער, האלכוהול מהווה את הגורם העיקרי ביותר לתחלואה. מכאן, כי חשוב לתת את הדעת על סכנות השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב בני נוער (רושקה ובודובסקי, 2015; עזאיזה, שהם בר-המבורגר ואבו-עסבה, 2010).
השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב נערים כרוך בסיכון רב. למשל, מחקרים מראים כי השימוש באלכוהול מתואם עם סיכון למוות (שלא ממחלות), לתאונות, להתנהגות אלימה, לאונס, להתאבדות, להתעללות ולהזנחת ילדים. לדוגמא, מחקרים מראים כי בני נוער ששתו בצורה מופרזת נטו להתעלל בילדים צעירים יותר ולהסתבך באירועי אלימות קשים כולל תקיפה.
