המושג ׳העסקה מגוונת׳ עוסק בהעסקתם של חתכים דמוגרפיים אשר ייצוגם בשוק התעסוקה נמוכה, אם של אוכלוסיות מיעוט אתניות, מגדריות, ואף גילאיות. בעוד שהגדרה זו יכולה להיתפס פשטנית ופשוטה לביצוע, בפועל היא טומנת בחובה את ההגדרות הבסיסיות ביותר הקשורות לאופן שבו חברה מתייחסת ומקבלת את הקבוצות החלשות שבה, ומשלבת אותם במרחבים הציבוריים המתגלמים בשוק התעסוקה המקומי (סלייטר וקינג, 2014). יחס החברה ואופן קבלתה של קהילות שוליים, מתבטאת בדרכים שונות. למשל, במידת ואופן הופעתם והשמעת קולם של קבוצות כאלו בתקשורת ובתרבות הפופולארית, המבטאת במידה רבה את המידה שבה אנשים השונים מהאדם הממוצע, ועל כן מנותקים מההגמוניה, מסוגלים להיות חלק משפיע בשיח החברתי, המסוגל לעצב ולקדם את השוויון החברתי ואת התודעה לקיומם של קהילות הזוכות להזדמנויות מוגבלות לעומת אחרים (Kundu, Bansal & Pruthi, 2019).
עם זאת, בחינת ההעסקה המגוונת הינה אף משמעותית יותר, וזאת מכיוון שהיא אינה מבטאת את ערכיה ותרבותה של חברה נתונה, אלא גם את התוצאות של המערכת הכלכלית-חברתית, זו המסדירה את המרחב הציבורי ומעניקה לו את משמעותו ואת מאפייניו הקפיטליסטיים (Shore, Cleveland & Sanchez, 2018). כפי שעוד יתברר במסגרת עבודת סמינריון עיונית זו, דווקא נוכח מהותו של שוק התעסוקה, אשר משפיע באופן ישיר על יכולת הניעות של חלקים בחברה במעמדם הסוציו-אקונומי, ועל כן על יכולתה של חברה להתפתח, כביטוי תרבותי וכלכלי גם יחד.
מבוא
1. העסקה מגוונת
1.1 עבודה על פי משנתו של א.ב גורדון
1.2 מעבודה להעסקה מגוונת
1.3 השפעת העסקת בעלי מוגבלויות על האדם ועל החברה
2. העסקת בעלי מוגבלויות בישראל
2.1 הגדרה של בעלי מוגבלויות
2.2 המדיניות בישראל בנוגע להעסקת מוגבלויות
2.3 סוגים של תעסוקה לבעלי מוגבלויות
3. חשיבות עבודתו של האדם בעל המוגבלויות
3.1 מודלים של יחס לבעלי מוגבלויות
3.2 הנורמליזציה ותפיסת השוויון המרחבי
4. נקודת המבט של הארגון
4.1 מניעים ארגוניים להעסקה של בעלי מוגבלויות
4.2 אתגרים וחסמים להעסקת בעלי מוגבלויות
4.3 ארגונים ישראליים והעסקת בעלי מוגבלויות
5. השוואה עולמית
5.1 חשיבות השוואת מצבם של בעלי מוגבלויות בהקשרים תרבותיים שונים
5.2 תעסוקת בעלי מוגבלויות במדינות נבחרות
5.3 מדיניות ותכניות להעסקת בעלי מוגבלויות
6. דיון
7. סיכום
מקורות
