מטרתה של עבודה זו היא לבחון את היחסים בין תופעת ההדרה של נשות העלייה השנייה מעבודות המשק החקלאי לבין הקמתם של ארגוני הנשים, במיוחד לאחר הקמת הסתדרות העובדים בשנת 1920. שאלת המחקר עליה נשאף לענות היא אם כך: מה הייתה השפעת הדרתן של נשות העלייה השנייה מעבודות המשק החקלאי על היווצרותם של ארגוני הנשים בתקופת היישוב ובעיקר בשנות העשרים של המאה העשרים?
מתוך בחינת תהליכי ההדרה ביישובים שמזוהים עם העלייה השנייה, דהיינו קבוצות העבודה השיתופיות בגליל ובעמק והמושבות (היישוב הישן) נעמוד על הגורמים להדרה זו ועל ביטוייה בחיי היום יום. נבחן את תגובתן של הנשים להדרתן ונאפיין את מחאתן, ובהמשך נסקור את התהליכים שהביאו להקמתם של ארגוני נשים עובדות, מתוך ההדרה והמחאה שהתרחשו למעלה מעשור קודם. בניתוח התהליכים ההיסטוריים-סוציולוגיים, נעמוד על אופי הקשרים בין התופעות הללו לבין החלטתן של הנשים להתאגד בנפרד ולהקים ארגונים של נשים עובדות, שנקראו עד למחצית המאה העשרים "פועלות".[1]
במהלך העבודה, ננסה לבדוק על סמך הממצאים שהעולים מהספרות הרלוונטית האם ניתן לזהות קשרים של סיבה ותוצאה בין התופעות?
מבוא
סקירת ספרות
פרק א': הדרתן של נשות העלייה השנייה מעבודות המשק החקלאי
פרק ב': המחאה כנגד ההדרה
פרק ג': "נעל נעש לאגודה": היווצרותם של ארגוני הנשים
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
נספחים