במהלך המאה ה-19, משחק הכדורגל החל לעבור תהליך התמקצעות. במסגרת זו למשל, הותר לשחקנים בבריטניה לקבל תשלום על השתתפותם במשחקים מפאת היעדרותם מהעבודה ולטובת אימונים ופיתוח המשחק. אולם ככל שהתרחב המודל הקפיטליסטי בעולם, כך גם התרחב המסחור בענף הכדורגל והדבר אפשר מעורבות פיננסית מורכבת וגדולה יותר בענף. משחק הכדורגל הפך לעסק לכל דבר ועניין שבו ניתן להרוויח כספים ממכירת כרטיסים, מכירת סוחרות, מכירת זכויות שידור, השקעה בתשתיות הספורט, שכר שחקנים ומאמנים וכדומה. נכון לראשית המאה ה-21 השווי העולמי של ענף הכדורגל נאמד ביותר מ- 150 מיליארד ליש"ט (גלילי, בן-פורת, ולידור, 2009, עמ' 261, 272).
המסחור בכדורגל הוביל לתהליכים מגוונים, כמו רכישת שחקנים מוכשרים, שיפור תשתיות, ומשיכת קהלים גדולים למשחקים. אולם החסרונות בתהליך ההתמסחרות בכדורגל הינם ברורים למדי, המיקוד במשחק הכדורגל עשוי להישחק, כאשר מועדוני ספורט רוכשים שחקנים חדשים במחירים עוצמים הנאמדים בעשרות ומאות מיליוני דולרים. פסיקת בוסמן משנת 1995 שאפשרה מעבר של שחקנים באירופה מקבוצה לקבוצה, החמירה את הבעיה בכך שכעת מועדונים חזקים רוכשים בסכומי כסף עצומים שחקנים מצטיינים ובכך יוצרים אי-שוויון בין מועדונים חזקים למועדונים חלשים (Schubert, & Lopez Frias, 2019, p. 35). במקביל מתפתחות תופעות של חובות כבדים בקרב קבוצות כדורגל, ובאיטליה זוהו כבר מקרים של מועדוני כדורגל שפשטו את הרגל מפאת השקעות עצומות שלא החזירו את עצמן Kennedy, & Kennedy, 2012, p. 329)).
מבוא
פרק 1. רקע היסטורי של התמסחרות ענף הכדורגל באירופה וישראל
פרק 2. יתרונות וחסרונות של התמסחרות ענף הכדורגל
פרק 3. התמודדות עם תופעת ההתמסחרות בכדורגל בדגש על שיטות תקנות אופ"א לתחרות כלכלית הוגנת ומנגנון הסולידריות
פרק 4. השפעת הרגולציה של תקנות אופ"א לתחרות כלכלית הוגנת ומנגנון הסולידריות על ענף הכדורגל
סיכום
רשימה ביבליוגרפית
