העשורים האחרונים, בעיני רבים, מסמלים מהפכה איטית אך רבת משמעות בנוגע ליציאה של נשים לעבודה. 'מהפכה' זו נבעה ונובעת מהיבטים רבים, אשר ניתן להציג שניים עיקריים בהם. ההיבט הראשון היא העובדה כי נשים לחמו קשות על זכויותיהן זה עשורים רבים. החל מהזכות להצביע ועד הזכות לחרות וחופש, והגשמה עצמית. כל אלו (ביחד עם אירועים היסטוריים משני מציאות), הביאו יותר ויותר נשים לצאת לעבודה, כאשר בתחילה היו אלו עבודות זוטרות ומגדריות מאד (כמו תפקידי מזכירות, תפירה, וכדומה), ועד למצב הנוכחי, בו השוויון נוכח, וניתן למצוא נשים בכלל התפקידים, לרבות הבכירים ביותר (ובמאמר מוסגר, יצוין עת כתיבת עבודת מחקר עיונית זו, על מפקדת הטייסת הראשונה בצבא ההגנה לישראל) (Blofield & Martínez Franzoni, 2014). בהיבט השני, המציאות הכלכלית, בטח זו בישראל, אילצה משפחות לשנות את התפיסה שלהם לגבי תפקידו של הגבר בתור המפרנס הבלעדי של המשפחה (Breadwinner – מפרנס יחיד), והביא משפחות, בתור אילוץ, להוציא את שני בני הזוג לצאת ולעבוד, כדי להתמודד בהחזקת המשק המשפחתי. שני היבטים אלו שינו כליל בעשורים האחרונים את הדרך שבה משפחה נתפסת כיום (תושב-אייכנר, 2006).
עם ולמרות זאת, עצם יציאתה של אם המשפחה מהבית לא איזן בהתאמה את מחויבותה לטיפול בבית ובילדים. כך, דווקא החופש ויכולת ההגשמה העצמית הביאה על האם קונפליקט ואתגר כפי שהגבר מעולם לא נדרש לעמוד בהם, כאשר פעם אחר פעם שאיפות קרייריסטיות עומדות מול טובת המשפחה (Ray, Gornick & Schmitt, 2010).
מבוא
1. נשים הרות ואימהות בשוק העבודה בישראל
1.1 אימהות בתקופת ההיריון ולאחר לידה
1.2 זכויות סוציאליות בתקופת ההיריון
2. חופשת הלידה
2.1 המשמעות של הזכויות הסוציאליות המגולמות בחופשת הלידה
2.2 תרכיב חופשת הלידה בישראל
3. רציונליזציה של מדיניות סוציאלית בארץ ובעולם
3.1 מדינות בולטות במדינות סוציאלית לאחר לידה
3.2 האינטרס המדיני מול המשפחתי
4. דילמה של אם
5. סיכום
6. מקורות
