ילדים רבים בעולם עוברים דירה מדי יום ונכנסים למסגרות חינוך חדשות. הם צריכים להסתגל לחיים חדשים, לרכוש חברים חדשים ולמצוא את מקומם בתוך בית הספר והשכונה. אנשים רבים עוברים דירה על מנת לרכוש השכלה טובה יותר, להתקדם בקריירה, לשפר את אורח החיים שלהם ושל משפחתם ולחיות חיים טובים יותר. ההורים מקווים כי קשיי ההסתגלות והמעבר הם זמניים, וכי מעברי המגורים אינם משפיעים על הילדים לרעה לאורך זמן. עם זאת, ולמרות שלעתים המעבר נעשה מתוך שאיפה לחיים עתידיים טובים יותר, יש לו לא פעם השלכות שליליות על הילדים.
מעברי מגורים שכיחים יותר בקרב אנשים צעירים ומשפחות עם ילדים קטנים. שיעורים גבוהים של מעברי דירה קשורים בדרך כלל למצב הסוציו-אקונומי של המשפחה כמו עוני, חוסר יציבות תעסוקתית וגירושין (Rumbold et al. 2012: 1). השפעות אפשריות על הילד הן מצוקה נפשית, הסתגלות לסביבה לימודית חדשה, גישה מועטה למידע באופן כללי ולמערכת הבריאות בפרט, וכן הצטברות של חוויות מלחיצות וקושי במציאת חברים חדשים (Tonnessen et al, 2016: 114).
רבים מהמחקרים המוקדמים בנושא ההשפעה של מעבר דירה על ילדים מקורם בצבא, בעיקר בארצות הברית ובאוסטרליה, שם מעברי הדירות של משפחות מתרחשים בתדירות גבוהה יחסית. המטרה הייתה לבחון את ההשפעות השליליות האפשריות של מעברי דירה על ילדים כתוצאה ממהלכים צבאיים, וניסיון למתן אותן. עם זאת, התוצאות ממחקרים צבאיים נטו להיות שונות מאלה של מחקרים אחרים כאשר הם הראו פחות השפעות שליליות על ילדים, יתכן משום שמעברים בחברה הצבאית נחשבים לנורמטיביים יותר והילדים זוכים לקבל תמיכה משפחתית וסביבתית למעבר (McLeod et al, 2008: 169).
