אנו חיים בתקופה של שינויים גדולים ומהירים. הגלובליזציה, מהפכת המידע וההתקדמות הבלתי נתפסת של הטכנולוגיה הם רק חלק קטן משינויים אלו. ההשפעה של כל השינויים האלו על אורח החיים של כולנו היא בלתי נתפסת, כאשר תחום אחד בו ישנו שינוי משמעותי במיוחד הוא תחום הבריאות ותוחלת החיים: אנשים בימינו חיים יותר ונהנים מאיכות חיים גדולה יותר גם בגילאים מבוגרים יותר. אך מדובר ביותר מתוחלת חיים ארוכה יותר אלא בשינוי מהפכני של ממש. אדם בן 60 היום הוא לא בן ה60 של לפני 20 שנה: לא מבחינת פנאי, לא מבחינת כח צרכני ולא מבחינת מקומו בשוק העבודה.
עם הזדקנות האוכלוסייה ושיעור ההשתתפות הנמוך של עובדים מבוגרים בשוק העבודה ישנו חשש אמיתי למחסור בעובדים (מסקנות הוועדה לשילוב מבוגרים בתעסוקה וקהילה (2014). חשש שני שעלה עם הזדקנות האוכלוסייה מצד אחד ובמקביל המשך מגמת פרישת עובדים לפני הגעה לגיל פרישה הוא מהנטל הכלכלי שייוצר בתשלומי הפנסיה כתוצאה מהעלייה בתוחלת החיים. ספיבק (2009) מסביר בתמציתיות את הכשל: מערכות הפנסיה המערביות מבוססות על שיטה שבה הדור הצעיר מממן במסי הביטוח הלאומי שהוא משלם את קצבאות הזקנה של הדור המבוגר. כשמספר הצעירים פוחת ומספר המבוגרים עולה הבסיס הכלכלי של המערכת מתערער. מעבר לפנסיה מדובר על הוצאות כבדות של מערכות הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי (מזר 2006).
עבודה זו תעסוק בשאלה מרכזית הקשורה לשוק העבודה- האם תוחלת החיים המתארכת משפיעה על הרצון להישאר בשוק העבודה גם מעבר לגיל הפרישה הרשמי.
תקציר
תוכן עניינים
פרק 1: מבוא
פרק 2: תוחלת חיים
פרק 3: גיל פרישה
פרק 4: ממצאים ונתונים לגבי גיל פרישה בישראל
פרק 5: השפעת המדיניות הממשלתית- חקיקה והסדרים
פרק 6: גיל פרישה ומצב כלכלי- חברתי
פרק 7: שינויים בשוק העבודה ושינויים באופן ההעסקה
פרק 8: דיון וסיכום
