לאורך מרבית ההיסטוריה הידועה של החברה האנושית, המושג עוני היווה חלק בלתי נפרד מהמציאות החברתית, אשר הגדיר חלק קטן ׳וחסר מזל׳ בתוך החברה, אשר הצרכים הבסיסיים והראשוניים ביותר להישרדותו של האדם, אינם זמינים לו ואינם נלקחים כמובנים מאליהם (נתנזון ו-לוונטל, 2013). לאורך השנים, המושג עוני אכן נתפס כך, אך עבר שינויים נוכח המציאות הכלכלית-חברתית הפוסט-מודרנית, אשר הפכה את העוני לא רק למושג מוחלט, אלא גם למושג יחסי, המתייחס לשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות (קפלן ואלפנדרי, 2003).
ברמה ההיסטורית, משפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, מתקשות לשפר את מצבם בדורות הבאים, במיוחד כאשר קיימת רמת מוביליות סוציו-אקונומית נמוכה בחברה נתונה. ניעות סוציו-אקונומית, עוסקת ביכולת ובסיכוי של אדם הנולד לתוך מעמד חברתי כלכלי מסוים, לשפר (או להרע) את מצבו, וכך להביא את משפחתו ואת ילדיו, למצב סוציו-אקונומי טוב מזה שהיה לו, כאשר נולד (סבירסקי, ליברמן, ו-קונור-אטיאס, 2019(. רמת המוביליות, למעשה מתארת הן את רמת השוויון ושוויון ההזדמנויות בחברה נתונה, שכן מעמדים סוציו-אקונומי, לא פעם משתמרים ומשועתקים עקב נורמות חברתיות, המפלות מגדרים, אוכלוסיות אתניות או גילאיות. והן את אותם מאפיינים וחסמים המונעים מאנשים הנמצאים במעגל העוני, לשבור אותו למען עצמם והדורות הבאים (אלפסי, 2019).
כך, נוצר מצב שבו דור חדש של עובדים זוכים לכלים פחותים, אם ברמה ההשכלתית, תרבותית, וחברתית, המונעת מהם לצאת ממעגל העוני ולהבטיח מציאות אחרת לילדיהם.
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 עוני והשלכותיו על משפחות עניות
1.2 מוביליות חברתית
1.3 עוני וניידות חברתית בישראל
2. שיטות מחקר
2.1 משתתפי המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 הליך וניתוח המחקר
3. ממצאים
3.1 המערכת הביתית והחינוכית
3.2 התמודדות בשוק העבודה
3.3 שאיפות והסתכלות על העתיד
3.4 סיכום הממצאים
4. דיון ומסקנות
4.1 השלכות זהותיות וחברתיות של עוני
4.2 המאבק לניעות חברתית
4.3 סיכום והמלצות להמשך
5. מקורות
נספחים
נספח א׳ – שאלון המחקר
נספח ב׳ – תמלילי הראיונות
