סעיף א' - שאלה המחקר
האם קיים הבדל בין המרכיב הקוגניטיבי למרכיב הרגשי בקרב אוכלוסיה הומוסקסואלית והטרוסקסואלית? (עמוד 64, שורות 7-8).
סעיף ב' - הרקע התיאורטי של המחקר
החוקרים השתמשו במחקרים ותיאוריות הבוחנות את ההיבטים וההשלכות של המרכיב הקוגניטיבי והמרכיב הרגשי בתחושת רווחה נפשית סובייקטיבית. החוקרים השתמשו בתיאוריות שונות להסביר אילו גורמים משפיעים על המרכיב הרגשי סובייקטיבי (עמוד 61 פיסקה אחרונה ועמוד 62 פיסקה ראשונה), כמו כן החוקרים השתמשו בתיאוריות שונות להסביר אילו גורמים משפיעים על המרכיב הקוגניטיבי (עמוד 62 פיסקה שנייה). לאחר מכן החוקרים בחנו תיאוריות לגבי שני הרכיבים בקרב אוכלוסיה הומוסקסואלית (עמוד 63, פיסקה ראשונה), בנוסף השתמשו בספרות כדי לתאר את החוויות היומיומית השונות שאוכלוסיה זו מתמודדת עימן (עמוד 63, פיסקה אחרונה).
תיאוריה שהמחקר מתבסס עליה: המודל של שטומקלין. תיאוריה זו בוחנת את היחסים הדינאמיים בין רווחה רגשית וקוגניטיבית בהתמודדות עם מציאות החיים (עמוד 62, פיסקה אחרונה, שורות 32-36). אולם החוקרים אינם הציגו תרשים של המודל על מנת להמחיש כיצד הוא עובד ואילו גורמים מרכיבים כל רכיב לפי שטומקלין.
סעיף ג' - התייחסות להשערה ב'
העשרה זו בוחנת רגש החיובי בקרב שתי האוכלוסיות, וטוענת כי רגש חיובי גבוה יותר ימצא בקרב נוער ומבוגרים הטרוסקסואלים. השערה זו מפרקת את המושג רווחה נפשית למרכיביו, כך שאחד המרכיבים לרווחה נפשית הינו המרכיב הרגשי ובתוכו יש את הרגש החיובי (והשלילי שנבחן בהשערה א). לאחר מכן החוקרים מקשרים בין רגש לזה לבין שתי האוכלוסיות הנבדקות במחקר.
