מחקרים רבים על בני נוער, מצביעים על כך שתקופת ההתבגרות מאופיינת בשיעור הגבוה ביותר של נטילת סיכוים בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. (הראל, מולכו, וטילינגר, 2003, מצוטט אצל ג'ינה פורת-זימן, תשע״א). נטילת הסיכונים יכולה לבוא לידי ביטוי בפעילות מסוכנת כגון נהיגה בלתי זהירה ומעורבות בתאונות דרכים, שימוש בסמים ובאלכוהול באופן מסכן חיים, הפרעות אכילה וגם בלקיחת סיכונים בפעילויות אחרות, כגון קיום יחסי מין (פורת-זימן, תשע״א).
המחקר הנוכחי מנסה לבחון את תפקידם והשפעתם של קבוצת השווים על התנהגות מינית מסוכנת בקרב בני נוער ומתבגרים. במסגרת הצעת המחקר אבחן את הספרות המחקרית על התנהגות מינית מסכנת בקרב מתבגרים ואת התיאוריות הקשורות לתופעה זו. בנוסף, אסקור את המשתנים של המחקר. אסיים בהשערות המחקר.
בשנת 2010 בחנה הוועדה לזכויות הילד של כנסת ישראל את נושא החינוך המיני בבתי הספר וכללה בו התייחסות נרחבת לסוגיית התנהגות מינית מסכנת ואת השאלה כיצד ניתן להקטין את מימדי התופעה באמצעות חינוך מיני בעל תכנים מיניים. על פי מסמך שהוכן לדיון זה נמצא כי למרות ששיעור בני הנוער המקיימים יחסי מין בישראל נמוך ביחס למדינות מערביות אחרות, כ-45% מהבנים וכ-30% מהבנות, קיימו יחסי מין. כ-40% מתוכם קיימו יחסי מין עם שלושה בני זוג או יותר וכ-65% קיימו יחסים עם בן זוג מזדמן. גם שיעור השימוש בקונדום בקרב בני נוער הולך ויורד בשנים האחרונות.
הקדמה
משתנה תלוי: התנהגות מינית מסתכנת בקרב בני נוער
משתנה בלתי תלוי א׳: ההשפעה של קבוצת השווים
משתנה בלתי תלוי׳ ב׳: ההשפעה של קיום יחסי מין עם קבוצת השווים
סיכום
ביבליוגרפיה
