נושא ההתעללות בנשים הוא נושא שנסקר רבות ברחבי העולם, הן בזירה האקדמית והן בגבולות האקטואליה העיתונאית. ניתן להגדיר את התופעה כבעייה גלובלית, שכן למרות קיומו של קונצנזוס בכל הקשור לתפישה השלילית של התופעה, היא עדיין רחוקה ממיגור מוחלט. הסקירה תציג את נושא ההתעללות בנשים בצורה שבה היא עולה מן הספרות, תוך נגיעה בקבוצות אשר נחשפות לתופעה באופן תדיר יותר, מאפיינים של המתעללים והצגת נתונים אודות כמות הנפגעות במדינת ישראל כפי שעולה מדוחות רשמיים של משרד הווחה.
התעללות כנגד נשים הוא נושא אשר נכנס תחת קטגוריה של אלימות מגדרית, אשר מציבה את אוכלוסיית הנשים, במקרה הנוכחי, כקבוצה אשר מוצאת עצמה כחשופה ביותר לאלימות בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו (Brysk, 2018). באופן פשטי יותר, התעללות בנשים היא שימוש לרעה בכוח כנגד האישה, כאשר האלימות בתוך התא המשפחתי מוגדרת כאלימות אינטימית והיא שונה מזו אשר מופנית כלפי אישה שלא מוכרת לתוקף קודם לכן. יתר על כן, על פי מחקר שבוצע בגבולות האיחוד האירופי אשר כלל 42,000 נשים, אשר מהוות מדגם המייצג את אוכלוסיית הנשים המרכיבה את האיזור, נמצא כי כמחצית מהן מעדיפות להמנע מהגעה למקומות מסוימים או לקחת חלק בסיטואציות מסוימות עקב הפחד מלהיחשף, פוטנציאלית, להטרדה או אלימות מצד המשתתפים( Ibid). על פי הנתון, ניתן לומר כי מחצית מן הנשים באיחוד האירופי חיות למעשה בתחושת פחד, דבר אשר לא מתיישב כהלכה עם מציאות של דמוקרטיזציה והחתירה לצמצום אי השוויון המגדרי שאופף את המאה ה-21.
