עלייתם של יהודים מרחבי העולם למדינת ישראל נחשבת לתופעה מוכרת ורחבה אשר התרחשה עוד מימי הקמת המדינה. בסוף שנות ה-80 ובמהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, התרחשו מספר עליות, ברובן עליות מברית המועצות לשעבר אשר הביאו ארצה אזרחים רבים. כמו כן, התרחשו עליות של יהודי אתיופיה במהלך השנים, וכל אלו עיצבו פנים חדשות למדינת ישראל. מדינת ישראל, בבסיסה, הינה מדינה בעלת צביון יהודי אשר מתקיים בה חוק השבות. על פי חוק זה, יהודי או צאצא ליהודי רשאי לעלות מהגולה, להתיישב בארץ ולקבל אזרחות כאחד מן העם. כל זה הוביל עם השנים לשינוי פני החברה הישראלית, כאשר התרחשה צמיחה כלכלית בעקבות השתלבותם של רבים בשוק העבודה (Avineri, Orgad & Rubinstein, 2010).
עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שמעבר מהמקום המוכר למדינה אחרת מביא עמו קשיים רבים עבור הפרט. עליו להתמודד עם סביבה, אוכלוסייה ומאפיינים תרבותיים מוכרים יותר או פחות. כל אחת מקבוצות העלייה התמודדה ועודנה מתמודדת עם קשיים הייחודיים לה, אשר דורשים התייחסות ספציפית מצד רשויות הקליטה במדינה. מצד אחד, ישנה דרישה להשתלבות בחברה החדשה אליה העולה הגיע, אך מצד שני, פעמים רבות מתעורר הרצון לשמר את המאפיינים שנכחו במדינה ממנה הגיע. כך, מתמודד העולה עם דילמות שונות וקשיי השתלבות הנובעים ממאפיינים תרבותיים בעיקר. עם זאת, רבים מהעולים מתמודדים הן עם בעיות אישיות הנובעות מהעלייה, כמו למשל אוכלוסיית העולים אשר עלתה בגפה למדינה.
מבוא.
1. סקירה ספרותית.
1.1 סוגיית העלייה במדינת ישראל.
1.1.1 מהי עלייה?.
1.1.2 גלי העליות בשנות ה-90.
1.2 התמודדות הפרט במדינה זרה.
1.2.1 אתגרי הזרות.
1.2.2 גורמי חוסן וגורמי סיכון של בני נוער עולים.
1.3 קליטתם של העולים.
1.3.1 התייחסות מדינת ישראל לעולים.
1.3.2 מוסדות הקליטה של עולים בישראל.
2. שיטות מחקר.
2.1 משתתפי המחקר.
2.2 כלי המחקר.
2.3 איתור משתתפים וניתוח ממצאים.
2.4 עקרונות אתיים.
3. ממצאים.
4. דיון
4.1 השתלבות ותחושת שייכות.
4.2 החיים לבד ואתגרי הצבא.
4.3 משמעויות לעתיד.
4.4 סיכום, מגבלות והמלצות להמשך המחקר.
5. מקורות.
נספחים.
נספח א' – שאלון הריאיון
נספח ב' – ראיונות המחקר.
