ניתן לפתוח ולומר, כי לדעת רבים, המחקר האקדמי המגדרי, החל רק בארבעים שנה האחרונות, ועבר שינויים רבים לאורך עשורים אלו, החל משנות ה-80, ועד היום. הדיון המגדרי, עוסק באופן מסורתי, בקשר, בחשיבות ובהשלכות של ההתמודדות של המגדר הנשי עם מצבו ומעמדו בחברה, ובין שאלות של סוכנות, והאופן שסוכנות זו מוגדרת ומעוצבת באופן מפלה ומדיר במרבית תחומי החיים, במרחבים ובמסלולי החיים השונים (קמה, 2002). לאורך התקדמותו של המחקר והגישה הפמיניסטית, כך התפתח לו קונצנזוס, הנוגע להבניה החברתית של מגדר, אשר התפתחה מההבנה של משמעות ׳חלוקת התפקידים׳ המגדרית, והאופן שבה זו מושתתת מינקות ומחנכת את היחיד והיחידה להתנהגות חברתית-מגדרית ולציפיות חברתיות-מגדריות מהסביבה (רוזמרין, 2008).
אחת מהמסגרות היעילות והפופולאריות לאורך עשורים אלו של התפתחות מחקרית מגדרית, הייתה זו אסכולת תקשורת כתרבות. אסכולה זו, עוסקת באופן שבו תקשורת ההמונים, על מגוון המדיומים התרבותיים אותה היא מנפקת (בביטויים של ספרים, מוזיקה, תיאטרון, מידע חדשותי ועוד), מסוגלת להוות קרקע נרחבת בזיהויים של שתי מטרות עיקריות. הראשונה, ככלי ייחודי של מחקר טקסטואלי, המאפשר ניתוח של ייצוגים, המשקפים את תפיסותיה וערכיה של החברה (. והמטרה השנייה, להבנת השיח המתבצע במסגרת התרבות הפופולארית והמדיומים השונים בתקשורת ההמונים, המסוגלים לייצר שינוי (בין אם חיובי או שלילי) במאפייניה של החברה ועמדותיה הבסיסיות ביותר (Carey, 1989).
מבוא
1. סקירת ספרות
1.1 תיאוריות פמיניסטיות ולסביות
1.1.1 רקע
1.1.2 תיאוריות של פמיניזם לסבי
1.2 התיאוריה הקווירית
1.2.1 מהתיאוריה ההומו-לסבית לתיאוריה הקווירית – רקע
1.2.2 מאפייניה של התיאוריה הקווירית
1.2.3 התגבשות הזהות המינית כאבן יסוד של התיאוריה הקווירית
1.3 תקשורת כתרבות והמדיום הקולנועי
1.3.1 תיאוריות כלליות בתקשורת המונים
1.3.2 מדיום הקולנוע וייצוגים מגדריים ומיניים
1.3.3 ייצוג הקהילה הגאה בקולנוע
1.3.4 ייצוג הקהילה הלסבית בקולנוע
2. מתודולוגיה
2.1 שאלת המחקר
2.2 כלי המחקר
2.3 שדה המחקר
3. ממצאי המחקר
3.1 הסרט הסודות
3.2 הסרט ג'ו+בל
3.3 הסרט ברש
4. דיון ומסקנות
4.1 חסרונה של נקודת המבט
4.2 הסתכלות קווירית בעולם של זהויות
4.3 סיכום והמלצות להמשך המחקר
ביבליוגרפיה
נספחים
נספח א׳: מקורות אינטרנטיים
נספח ב׳ – פילמוגרפיה
