מטרת פרק זה היא להבין את התפיסות המגדריות המוטמעות בספורט כשדה חברתי. כפי שפרק זה יראה, ההטייה המגדרית מבוססת על מספר גורמים אשר השפעתם קיימת עד היום. אמנם, במאה השנים האחרונות ישנו שינוי ניכר במעמד הנשים וביחס לספורט נשים, אך התפיסות המגדריות המסורתיות עדיין קיימות ומשפיעות. הבנת רקע זה היא הכרחית על מנת לעסוק בשאלת המחקר של עבודה זו שעוסקת בייצוגים של ספורטאיות בתקשורת הספורט מתוך הנחה שאופן הסיקור התקשורתי של ספורט הוא שיקוף ושעתוק של התפיסות המגדריות הקיימות.
ספורט כזירת מאבק מגדרית
ספורט, כמו כל זירה ציבורית, הוא זירה למאבקי כח ושליטה, במקרה זה- מגדריים. באופן מסורתי ספורט מקושר ומשויך לגבריות (גלילי ואחרים, 2000 Pringle, 2017;). על פי ברנשטיין וגלילי ((Bernstein and Galily, 2008 מדובר בתפיסות מיושנות על פיהן גברים נעלים על נשים מבחינה ביולוגית ו"העיסוק של גברים בספורט הוא תופעה טבעית, בעוד ההשתתפות הנשית בזירה חברתית זו היא חריגה" (שם: 176). תפיסות שכאלו מדגישות את ההלימה הגבוהה בין תכונות הנחשבות לגבריות לבין התכונות והדרישות הנתפסות מאתלטים (ואתלטיות): כח פיזי, תחרותיות, חוסן נפשי, זריזות ומבנה שרירי (Tamir at el, 2017). על פי שרר ובלקבורן (Scharrer and Blackburn, 2018) ספורט מזוהה עם תוכנות הנתפסות כגבריות כאגרסיביות, תחרותיות וכח. תמיר ואחרים (2017) מזהים בנוסף גם קשר חזק בין עולם הספורט ועולם הצבא כדוגמא נוספת לקישור החזק הקיים בין גבריות וספורט.
תוכן עניינים
פרק 1: ספורט ומגדר
פרק 2: תקשורת הספורט וייצוגים מגדריים
פרק 3: שאלת המחקר
פרק 4: ממצאים
פרק 5: דיון ומסקנות
פרק 6: רשימת מקורות
