לאור הגישות שנלמדו, בחרתי לנתח כתבה בשם : "מבשלה אמריקאית פיתחה מארז בירה מתכלה ואכיל". הכתבה פורסמה באתר, המפרסם כתבות בנושא מדע פופולארי. בכתבה זו, מומחשים יחסי הגומלין שבין מדע (–פיתוח חומרים מתכלים), טכנולוגיה ( – ייצור אריזה מתכלה) וחברה (– הדגש על שמירת איכות הסביבה). בכתבה ובסרטון המתלווה מראה המחבר, איך בעקבות הד תקשורתי עלתה מודעות של כלל החברה לנושא זיהום הסיבה והסכנה שבהשלכת אריזות פלסטיק לים. תוך שימוש בידע מדעי, פותחה טכנולוגיה חדישה של יצירת מארז בירה מתכלה ואף אכיל. וסגירת המעגל - באמצעות כלי התקשורת מתבצעת הבניית דעת קהל להעדפת השימוש באריזות המתכלות.
להלן קישור לכתבה ולסרט המדובר:
https://www.geektime.co.il/saltwater-brewery-developed-edible-rings-on-six-packs/
בעבודה הנוכחית אני עומדת לדון בתכני הכתבה ולבחון אותם לאורן של גישות, שנלמדו במהלך הקורס. הגישות שבחרתי מציעות הסתכלות מסוימת על הקשר ביו מדע טכנולוגיה וחברה, כאשר מורכבות בחינת הקשר הולכת ועולה .
להבדיל ממקורות מידע של אדם מן השורה, חוות דעת מקצועית של מומחה/איש מדע מסתמכת על שנים של הכשרה, ניסיון ותעודה או רישיון מומחה. סמכותו של בעל מקצוע נשענת גם על כך, שיש לו גישה לשפה מקצועית והגדרות המקובלות בתחום. סמכות היא יסוד מהותי בידע מקצועי וידע של מומחה מקבל גיבוי חברתי. פרנסיס בייקון (1561-1626) מציע את שיטת אינדוקציה - פוזיטיביזם לוגי- הגורסת, כי הניסיון של איש מדע הוא מקור הידיעה האמין, היחידי. (גולדבלאט, 2005). לטענתו, תיאוריה מדעית אינה אלא תיאור של דברים שניתן לאמת באמצעות תצפיות.
