במדינת ישראל ישנה מערכת חוקים המבוססת על המשפט העברי. כאשר אזרחים נדרשים להתדיין בסוגיות מסוימות ולממש את זכויותיהן השונות בבתי המשפט הם אינם יכולים שלא להיות כפופים לראייה הדתית. כראייה לכך, ניתן לראות כי על מנת לממש זכויות הקשורות לנישואין וגירושין, המבקשים בכך יהיו כפופים לחוקים דתיים בבתי הדין הרבניים. על כן, דיני המשפחה שהינו נושא רגיש בפני עצמו יוצר מאבק בין הצד הדתי לצד האזרחי.
בישראל קיימים שני גופים המטפלים בדיני משפחה – מערכת משפטית אזרחית (בתי משפט לענייני משפחה) ובתי דין רבניים כאשר לכל אחת מהמערכות ישנן סמכויות הייחודיות להן. בשל העובדה שהדין העברי מתייחס באופן שאינו שוויוני בין גברים לנשים, לעיתים רבות זוגות הבוחרים להתגרש יבחרו כל אחד בגוף אחר אשר לתפיסתו יניב לו את הרווח הגדול ביותר, דבר היוצר התנגשויות בסמכויות.
לאור האמור לעיל, שאלת מחקרי היא- באיזו מידה הקמת בתי המשפט לענייני משפחה השפיעה על מעמד האישה בישראל?
הפרק הראשון בעבודה יבחן את מעמדה של האישה בישראל במגוון תחומים הנוגעים לחיי היום יום – כלכלה, חברה ופוליטיקה. הפרק השני יסקור את ההבדל שהתקיים בין הדין הדתי לאזרחי בכל הקשור לדיני משפחה לפני הקמת בית המשפט לענייני משפחה. אתייחס בפרק זה לפרשת בבלי כמקרה בוחן לטובת מעמדה של האישה במרוץ הסמכויות שבין הדין הרבני לאזרחי. בפרק השלישי אסקור את הקמת בתי המשפט לענייני משפחה וסמכויותיו וכיצד כל אלו משפיעים על מעמד האישה. עוד אציג את השפעתן של יחידות הסיוע שניתנות על ידי בתי המשפט על מעמדה של האישה בישראל, לטובה ולרעה. הפרק הרביעי יהווה סיכום ומסקנות העולות מן העבודה.
מבוא
פרק א'- מעמד האישה בישראל
פרק ב'- בין הדין הדתי והדין האזרחי
סמכות דיני המשפחה
מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט המחוזי (אזרחי)
פרשת בבלי- מקרה בוחן לטובת מעמד האישה
פרק ג'- הקמת בית המשפט לענייני משפחה והשפעתו על מעמד האישה
הקמתו וסמכויותיו
מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה
יחידות הסיוע
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
