"החוק החדש, אשר ייכנס לתוקף בתום שישה חודשים מיום פרסומו, פותח כיווני התמודדות חדשים עם תופעת ההטרדה המינית. ניתן לקוות כי חקיקת החוק תציין תחילתו של עידן חדש במודעות הציבור הישראלי לנושא. עם זאת, חקיקה אינה אלא אות עלי נייר, ואין היא משפיעה על המציאות החברתית אלא אם כן הציבור הרחב בוחר להיזקק לה ולהוציאה מן הכוח אל הפועל. משהשלימה הרשות המחוקקת את משימתה, "עובר הכדור" לידי הציבור הרחב בכלל, וציבור הנשים בפרט" (קמיר, 1998: 388). במילים האלה סיימה ד"ר אורית קמיר, החוקרת הבולטת ובין הבודדות בארץ אשר פועלת במרחב הציבורי והאישי נגד התופעה, את המאמר המעמיק שלה בנושא הטרדה מינית. תרומתה ומנהיגותה פורצת הדרך של קמיר הביאה לקידום הנושא באופן מהפכני ואת פירותיה אנו רואים היום.
בעבודת מחקר זו ארצה להעמיק את עבודתה של קמיר ולבחון את ההשפעה הדו כיוונית של מעמד האישה והחוק למניעת הטרדה מינית. חשיבות המחקר נובעת מן הכרח להבין את התפתחות החוק למניעת הטרדה מינית והשלכותיו כלפי מעמדן של נשים בישראל. חשוב להבין כי לנשים פמיניסטיות היה חלק משמעותי בהשפעה על ניסוח החוק, אישורו וחקיקתו. על כן, אתייחס בעבודה הן להשפעה של הפמיניזם על חקיקת החוק והן להשפעת החוק על פמיניזם ומעמד נשים בשיח הציבורי.
שאלת המחקר שלי, אם כן, היא מהי השפעתו של מעמד האישה על החוק למניעת הטרדה מינית ולהפך?
מבוא
התפתחות הפמיניזם בכלל ובישראל בפרט
הפמיניזם והתפתחותו
פמיניזם בישראל
החוק להטרדה מינית
2.1. הגדרות
2.2. המאבק הישראלי בהטרדה מינית
2.3. הרקע לחוק להטרדה מינית
השפעת הפמיניזם על חקיקת החוק להטרדה מינית
השפעת החוק להטרדה מינית על מעמד האישה בישראל
סיכום
ביבליוגרפיה
