שאלה 1
אירועי המהפכה והמחאה שהתרחשו בעולם הערבי בשנים 2010-2012 מכונות גם "האביב הערבי". חלק משמעותי מהפצת התחושות הקשות על עוולות המשטרים במצרים, סוריה, תוניסיה, לוב וכן הלאה נעשה דרך רשת האינטרנט. רשת האינטרנט, עם דגש על רשתות חברתיות כמדיום שבו ישנו שיתוף רעיונות ומידע בין אנשים שימשה גם לארגון טכני של מחאות והפגנות, מה שאפשר להמון שאינו מאורגן מטבעו בארגון ממוסד ומסודר בעל גורמים מוגדרים שתפקידם לתכנן את ההפגנות ואו הפעולות והדרישות של המוחים מהממשלה, להתארגן, לדווח על הפגנות שהתרחשו, להפיץ את התמונות והסרטונים בקרב המוני העם, ובכך לשלהב את רגשות הציבור הרחב שלא היה נוכח בהפגנות, להעלות את תחושות המרמור שלו מהשלטון ולרתום אותן לכדי מחאה אפקטיבית כלפי הממשלה שעיקרה בדרישה להחלפת השלטון. במקרים מסוימים נכנס פה גם אלמנט של ארגון השימוש בכח כנגד כוחות השיטור והצבא של המדינה, ששימשו כגורם מדכא של ההפגנות בנסיונן לשמור על ההפגנות "בלהבה נמוכה" בכדי למנוע מציאות של הסלמה בהפגנות שתדרדר עד לכדי החלפת השלטון בפועל. רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, שימשו כר פורה לדיונים בין מוחים ומובילי המחאה: האם להשתמש בכח? אם כן מתי ואיך ובאיזו עוצמה? כיצד יש לפעול במקרה של סכנת חיים למוחים? האם ישנו רצון לנצח את השלטון בכח או שמא לייצר לחץ ציבורי שיגרום לו לעזוב בעצמו וכן הלאה.
שאלה 2
ג'ון גריבין סבור שישנה אמת מדעית אובייקטיבית, ותפקידו של המדען הוא לחשוף אותה. הסיפוק כתוצאה מחשיפת האמת הוא זה שכדבריו של ריצ'רד פיינמן מסב למדען עונג רב. הוא מרגיש שהוא נוגע באמת האובייקטיבית, ותורם בגילוי אמת זו לעולם, מה שמסב למדען תחושה של התעלות, שלעתים ניתן לאפיינה כבעלת ממד דתי. לשיטתו של גריבין זה מסביר מדוע המדע מלוכד סביב תפיסה מגובשת אחת ולא קרוע בין תפיסות רבות:
מאחר שישנה אמת אולטימטיבית בחוץ, כזו שמתארת את האופן בו העולם עובד(אם מדובר במדעי הטבע) או הלוגיקה עובדת(אם מדובר על מתמטיקה), ובנוסף יש בידינו הכלים בכדי להגיע לאמת זו, הרי שישנה הסכמה מלאה בקהילה המדעית סביב אמות המידה שלפיהן יש לשפוט הישגים מדעיים ותגליות.
