א-אם נילך אחורה בזמן, הרי ימי הביניים הייתה חברה פיאודלית-מעמדית. כלומר, יש אחוזות- הם הפיאודלים ויש איכרים שהם ואסלים. כל המשחקים זה בתוך הפאודות- משחקים מקומיים. המשחקים היו מעמדיים- כל מעמד שיחק את המשחקים שלו- אין ערבוב בין המשחקים והיה אסור לצפות לבן מעמד מסוים במשחק של בן מעמד אחר.אם ננסה להבין את, כי הטענה שההיסטוריה של הספורט היא היסטוריה מעמדית, הרי גישתו של מרקס לתיאור, הסבר וניבוי של סדר חברתי מסתמכת על הממד ההיסטורי. בהיסטוריה המוכרת לנו אניתן לזהות לזהות כמה טיפוסים של חברות. טיפוס אחד, בן זמנו של מרקס וגם בן זמננו, הוא החברה הקפיטליסטית. זוהי בעצם חברה של מעמדות והיחסים האנטגוניסטים שביניהם מתהווים, מתעצבים ומשוחזרים סביב השליטה באמצעים הכלכליים ובהשפעה הנובעת ממנה ומועברת לערכאות הפוליטיות, התרבותיות ועוד, ומהן בחזרה לערכאה הכלכלית ולדעת המרקסיזם, יש להם נגיעה חשובה לאופן שבו יש להגדיר את הספורט.
ב-הכדורסל הוא משחק שהתפתח בצורה מעט שונה מן הרגיל. הכדורסל החל במכללות בפרץ החוצה והתמסר. בעצם מסחור הכדורסל הוא חלק מתהליך בכלכלה האמריקאית. אסביר מעט למה כוונתי. כלכלת אמריקה, ברובה הייתה בזמנו קפיטליסטית, קרי בעלת מסחור ותחרות ועל כן הכדורסל הפך עם הזמן לחלק מזה. בעלי הממון, השקיעו סכומי כסף רבים במשחק כשעמדו מוקדם מאוד על הבידור והשעשוע שבצפייה בו. אם נילך להיסטוריה, הרי שהכדורסל תחילה התחיל באולמות, כאשר במדינות קרות הוא התפתח על ידי ארגונים שונים, על מנת שניתן יהיה לשחק משהו בתוך אולם מאחר וקר בחוץ , כך בעצם המשחק נוצר בשנת 1980. כעבור 10 שנים היו כבר למעלה מ-120 אולמות משחק. בזמנו זה התאים לצרכים של צפון אמריקה בגלל האקלים.
