בבואנו לדון בזיקה בין ספורט לכלכלה, עלינו לעמוד על שני ערוצים מרכזיים. ערוץ ראשון טמון בשינויים חברתיים – פוליטיים אשר השפיעו על מבנה הכלכלה, הושפעו מהכלכלה והצמיחו שפה ערכית חדשה. לצד ההשפעות על הכלכלה, הרי ששינויים אלו- השפיעו על העיסוק בספורט ואף צבעו אותו כאמצעי המשרת ערכים חדשים, וכאלו אשר השפיעו על הכלכלה בהמשך. שינויים חברתיים אלו- ראו בספורט אמצעי להגשמה.
מתוך כך- צמח הערוץ השני. גורמים כחברות ענק ויחידים אשר נוצרו מתוך רעיונות כקפיטליזם, אינדיבידואליזם וביטוי עצמי, עשו לעיתים שימוש ציני בערכים חברתיים אלו על מנת למקסם רווחים באמצעות הספורט שהפך למוצר צריכה באמצעות מספר מנגנונים. מנגנונים אלו- עשויים להיות החל ממוצרים הנמכרים ליחידים, דרך שיווק ומיתוג של רעיונות ואידיליות (כדוגמת חדרי כושר ותופעת הבאדיבילדינג), וכלה במופעי ספורט, מועדוני ענק ואף תופעות שליליות כשחיתות ורשלנות.
כיום, אנו עדים לתהליך אשר הפך את הספורטאי לנכס כלכלי ואת הספורט לאמצעי להשגת רווחים כלכליים. אל תוך תהליך זה, נכנס גם מקומו של היחיד ככזה אשר מבקש למצות עצמו ולבטא עצמו כחלק מאותם רעיונות פוליטיים אשר צוינו לעיל. שני תהליכים אלו פגשו בקרקע פוריה בכל הכרוך לעשייה פיננסית סביב העיסוק בספורט. מספר מגמות וראיות קיימות לכך.
מגמה ראשונה באה לידי ביטוי בתופעת הבודיבילדינג. זוהי דוגמא לצמיחת תת תרבות אשר שמה לנגד עיניה את חיזוק גופו של הגבר היחיד. מקורותיה של תופעה זו, הנה עוד בצמיחת נצרות השרירים- ובהמשך הצורך לשפר ולחזק את מעמדו של הגבר ואת הגבריות (בעיקר בעקבות מלחמות העולם).
