התא המשפחתי נתפס לרב כמודל הקלאסי – של שני הורים ממינים שונים המגדלים את ילדיהם. עם זאת, התא המשפחתי הולך ונעשה מגוון יותר, ויש לתת לנושא דגש גדול יותר בתחום המחקרי והחינוכי. עם השנים אנו נחשפים למשפחות בהרכבים מגוונים, המחקר הנוכחי עוסק בשתיים מצורותיו של התא המשפחתי בראשו עומד הורה יחיד: אימהות חד הוריות גרושות ואימהות חד הוריות יחידניות, ובוחן את תחושת הבדידות המדווחת בקרב אוכלוסיות אלה. אימהות גרושות ויחידניות באופן דומה, מתמודדות עם ניהול משק הבית לבדן. אולם אימהות גרושות מתמודדות עם קשיים נוספים, כגון התקשורת מול הילדים והגרוש וניפוץ חלומותיהן לגבי התא המשפחתי (Cohen, Leichtentritt & Volpin, 2014). בקרב אימהות גרושות, גידול הילדים לבד לא תוכנן מראש ולא הייתה מחשבה מקדימה לנושא טרם הכניסה להריון, מכאן שהורות חד הורית עבור אימהות גרושות מצריכה תהליך של קבלת המצב החדש אחרי שהילדים כבר נולדו. לעומתן, אימהות חד-הוריות יחידניות הן אימהות הבוחרות לגדל את ילדיהן ללא אב עוד לפני הכניסה להריון (וייס-שדה ושחר, 2014), עבורן הורות יחידנית אינה הפתעה והן מגיעות אליה כשהן מוכנות ובשלות. לרב הן מהמעמד הבינוני, עצמאיות, בעלות השכלה גבוהה וממוצע גילן עומד על 36 (בר-צורי וטל, 2002).
המחקר הנוכחי עוסק בתחושת הבדידות המדווחת בקרב אימהות חד – הוריות גרושות ויחידניות, המתמודדות לבדן עם גידול הילדים, ניהול משק הבית, מציאת זוגיות ועוד. על אף הדמיון בקשיים איתם מתמודדות שתי האוכלוסיות ישנם מאפיינים שונים אשר עוצמתם והשפעתם ניכרת והם משפיעים על תחושת הבדידות המדווחת בקרב כל אחת מהאוכלוסיות.
א. מבוא
ב. סקירה ספרותית
ג.1. מאפיינים דמוגרפיים של משפחות חד הוריות בישראל
ג.2. הקשיים במעבר לאימהות
ג.3. הקשיים בשילוב תפקידים
ג.4. הקשיים בקרב אימהות חד הורית
ג.1.4. קשיים בקרב אימהות חד הוריות גרושות
ג.2.4. קשיים בקרב אימהות חד הורית יחידנית
ג.5. תחושת בדידות בהיבטים של זוגיות וחברה
ג.6. סיכום הסקירה
ג. שיטה
ד.1. משתנים
ד.2. המדגם ותיאורו
ד.3. תיאור השאלון (ראה נספח 1)
ד.4. מהלך המחקר
ה. דיון בממצאים
ו. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים
