המתת חסד (euthanasia) מתייחסת ל-"פעולה מכוונת, מודעת וישירה המביאה למוות של אדם" (Theofanidis & Mecek, 2016: 321). תחת המושג המתת חסד נכללות מספר פרקטיקות, החל מהמתה רצונית, א- רצונית ולא רצונית, כמו כן המתה ישירה (אקטיבית) או לא ישירה. עבודה זו מתייחסת בעיקר להמתה רצונית ישירה, כלומר המתה על פי רצון החולה בסיוע רופא. מיקוד זה הוא בעקבות התפיסה המקובלת של המתה לא רצונית כרצח לכל דבר ופעולה לא חוקית, כאשר בהתאם לכך ספרות המחקר מתייחסת גם היא בעיקר להמתה בסיוע רופא.
המתת חסד היא אחת הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר, הנוגעת בערכים והקודים העמוקים ביותר של האדם (Bartolomé-Peral & Coromina, 2021). כסוגיה העוסקת באופן המפורש ביותר שניתן בחיים ומוות, העיסוק בהמתת חסד נפרש על פני מספר רב של תחומים: אתי, דתי, חברתי, משפטי ורפואי. המשמעות היא שעמדות של אדם לגבי סוגיה זו נתפסות כמושפעות ממספר רב של גורמים: השתייכות לדת, רמת דתיות, החברה בה האדם חי, המצב המשפטי הקיים, חוויות עבר, מקצוע, ועוד (Vézina-Im et al, 2014; Subba et al, 2016). מעבר לדילמה הרפואית, בשיח בנושא עולות גם שאלות משפטיות חברתיות: מי רשאי לקבל החלטות בנושאים שכאלה? רק האדם עצמו? המשפחה שלו? רופאים בלבד, סמכות דתית או שמא המדינה כסמכות חוקית?
תקציר
מבוא
1. סקירה תיאורטית
1.1 מושגים ומינוחים
1.2 שיקולים אתיים
1.3 שיקולים משפטיים
1.3 נטיות דתיות
2. קדושת החיים
2.1 התפיסה הדתית
2.2 התפיסה החילונית
3. האוטונומיה של אדם על גופו
3.1 התפיסה הדתית
3.2 התפיסה החילונית
4. סבל וכאבים כסיבה להמתת חסד
4.1 התפיסה הדתית
4.2 התפיסה החילונית
5. צדק ושיווין
5.1 התפיסה הדתית
5.2 התפיסה החילונית
6. מעמד הרופאים והאופן בו הוא נתפס על ידי החולה
6.1 התפיסה הדתית
6.2 התפיסה החילונית
7. דיון
ביבליוגרפיה
