בשלהי המאה העשרים הממלכה הנפאלית פתחה את שעריה לעולם, ולמדינה הקטנה החלו לזרום תיירים רבים, כאשר רובם המכריע ממדינות המערב המפותחות. נופיה עוצרי הנשימה, לצד מיסותרין רב שאפף אותה ותרבות ייחודית שטרם נחשפה למערב, הן רק חלק מהסיבות שמשכו תיירים כה רבים אליה. שמורת הטבע אנאפורנה (Annapurna Conservation Area) הממוקמת בשיפוליה המערביים של המדינה, מכילה בתוכה את כל אחת מהסיבות הללו, והיא עצמה הפכה ליעד תיירותי מוביל.
התיירים המערביים הרבים שפקדו את שמורת האנאפורנה החלו אט-אט להשפיע על אורח חייה של האוכלוסייה המקומית – מבחינה כלכלית, תרבותית, חברתית וסביבתית. תופעת ההתמערבות הפכה למחזה שכיח באזור זה של נפאל, והדבר התבטא כמעט בכל היבט בחיי המקומיים. אם לא די בכך, תושבי האזור, ובעיקר הצעירים, החלו לגבש לעצמם זהות מערבית-גלובאלית ולנטוש את הזהות המקומית שלהם. עבודה זו תנסה לענות על השאלה האם התיירות בשמורת האנאפורנה וסביבתה גרמה לתופעת התמערבות בקרב האוכלוסייה המקומית בשלושים השנים האחרונות.
הקדמה
נפאל נפתחה לעולם המערבי בשנת 1951, כאשר כל התיירים הזרים שהגיעו למדינה במהלך אותה התקופה הוקסמו מהמסורות, מהתרבויות ומהנופים המרהיבים. כמדינה לא מפותחת ורחוקה שנות דור מהעולם המערבי המודרני, הפשטות והמסתורין של נפאל העצימו את הסקרנות סביבה, וכאשר נכבשה לראשונה פסגת הר האוורסט ב-1953 ההתעניינות סביבה רק הלכה וגברה. נפאל הפכה במהירות ליעד מועדף עבור מטפסי הרים, חוקרים ותיירים רבים (Bhattarai, Conway and Shrestha, 2005).
מבוא
הקדמה
שמורת הטבע אנאפורנה
השפעת התיירות על האוכלוסייה המקומית
השפעה תרבותית, חברתית ודתית
השפעה אקולוגית וסביבתית
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
