שאלה 1
א. נתחו מנקודת מבט של צדק פמיניסטי, באיזו מידה מוצדקים המהלכים שנוקטות אוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטאות אחרות, במטרה לקדם את ההשתלבות של נשים בלימודי מדעי המחשב, ומדוע?
מכוון שתיאוריית הצדק הפמניסטי איננה עשויה מקשה אחת נצטרך לתת את דעתנו על כמה גישות.
קרול גיליגן טוענת שקיימים הבדלים בדפוסי החשיבה של נשים וגברים, למשל באינסטינקט המוסרי המאפיין (באופן כללי) את כל אחד מהמינים: מצד אחד "אתיקה של חמלה" ומצד שני "אתיקה של צדק". גיליגן מדגישה שחשוב שכיר בהבדלים אלו, כדי שלא נחשוב בטעות שאם האישה אינה רואה את העולם כמו הגבר זה אומר שהיא סובלת מליקוי שכלי או מוסרי כלשהו. יש יותר מדרך לגיטימית אחת לחשוב על העולם; האופן החשיבה ה"נשי" איננו נחות, וגם לא בהכרח עליון, אלא לגיטימי ונחוץ באותה מידה. מה גיליגן תאמר על אוניברסיטאות המקדמות השתלבות נשים במדעי המחשב? חלק מהמהלכים שנוקטת אוניברסיטת סטנפורד מלמד על הנחה דומה לזו של גיליגן: שיש הבדלים בדרכי החשיבה של נשים וגברים, ואלו הבדלים לגיטימיים שיש לכבד. התכנית שינתה את שיטות הלימוד בחוג למדעי המחשב. למשל, במקום תחרותיות בין התלמידים בכיתה, החוג מטיל יותר עבודות שיתופיות, וזאת בהנחה שאופן הלימוד הזה יותר מתאים למנטליות הנשית. התחשבות שכזו ב"מנטליות הנשית" היא ברוחה של גיליגן, ולכן נראה לי שהיא תתמוך בתכנית.
שאלה 2
א. מה לדעתכם תהיה עמדתו של פיטר סינגר, כלפי הסחר הבינלאומי בפסולת כפי שעולה מהכתבה, כאשר מדינות מפותחות וחזקות במערב, מייצאות את הפסולת המזיקה שלהם למדינות לא-מפותחות?
פיטר סינגר היה מתנגד ליצוא פסולת ממדינות חזקות במערב למדינות לא מפותחות. סינגר טוען שבתפיסת מוסר מושכלת ועקבית אין זה מספיק לדרוש מאנשים שלא לפגוע בחבריהם אלא עליהם גם לעזור זה לזה במידת הצורך. את השאלה המוסרית נכריע על ידי התחשבות בחשבון הכללי של ערכים מוסרים, ולא רק לפי כוונותיו של הפרט. באופן יצירתי נוכל לנסח זאת כך שהמוסר איננו מסתכם ב"לא תעשה לחברך את מה ששנוא עלייך", אלא יש צורך גם ב- "ואהבת לרעך כמוך". לצורך פשטות הדיון הבה נקרא לשני מרכיבים אלו במוסר של סינגר "לא תעשה" לעומת "ואהבת". ליברליזם קלאסי, למשל, מתמקד ב"לא תעשה". ואילו סינגר מבקש להכניס לתמונה את ה-"ואהבת", כרכיב חיוני למינימום של מוסר אנושי. למשל, מי רואה ילד טובע מוכרח להצילו , אין זה מספיק שהוא לא זרק אותו למים בעצמו.
