'מחאת בלפור' הפכה שם קוד לסדרת מחאות אזרחיות שהתקיימו במהלך 2020-2021 ברחבי הארץ כשהמטרה המרכזית היא מחאה נגד ראש ממשלה שמכהן תחת כתבי אישום. היקף המחאה, פילוח המשתתפים בה, רצף ההשתתפות ודפוסי המחאה היו מגוונים, אבל בדרך כלל הקפידו המוחים על מחאה בכלים לגיטימיים.
עם זאת, התרבו הדיווחים על אלימות משטרתית כנגד המפגינים.
שאלת המחקר העולה מכאן היא: מה היו הגורמים המסבירים את האלימות המשטרתית כנגד המפגינים במחאת בלפור?
ניתוח הגורמים לאלימות המשטרה יתבסס על תיאוריות הקשורות לתפיסת 'אשמת החשוד' (סנג'רו, 2021), לתיאוריות הקשורות לתהליך הכשרת השוטרים ולתיאוריות המציעות שאלימות המשטרה תגבר ככל שהמוחים יפגעו בעצם הלגיטימיות שלהם כמשטרה (מקגינלי, 2016). ניתוח דפוסי האלימות יתבסס על תיאוריות של Alimi ׁ2015ׂ ושפרינצק (1986).
הספרות המחקרית מצביעה על כך שמדינות דמוקרטיות – בהן האלימות המשטרתית הגיע לכותרות ועוררה זעם ציבורי – הובילו לשינוי במדיניות הפעלת הכוח המשטרתי. נעקוב האם גם בישראל חל שינוי במדיניות הממשלתית עקב החשיפה לאלימות משטרתית.
חשיבות המחקר היא בזיהוי אלמנטים חדשים למדי בהתנהלות מחאות בישראל: זיהוי המחאה כדפוס של השתתפות פוליטית וביטוי לדמוקרטיה כשלטון העם, אבל גם כמחאה למען הצלת הדמוקרטיה מהפוגעים בה. זיהוי מחאה המונית, מתמשכת ברציפות לאורך כשנה, מרובת מוקדים. זיהוי מחאה שהצליחה להשיג את מטרתה.
מבוא
א. סקירת הספרות
מאפייני המחאה האזרחית
אקטיביזם/מחאה אזרחית
אלימות פוליטית
אלימות משטרתית
מדיניות הטיפול באלימות משטרתית
ב. רקע סוציולוגי למחאה
מאפייני המחאה והמוחים
מטרות המחאה
ההפגנות בכיכר פריז כאירוע תרבותי
היקף ואופי האלימות המשטרתית
שימוש בצילום כמחאה
ממצאי הדיון
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
