שאלה 1
ההגדרה של מדיניות העמימות- לא מאשרים ולא מכחישים יכולת גרעינית. משאירים את הנושא: האם יש או אין גרעין למדינת ישראל? לוט בערפל. ההכרזה היחידה הייתה כי ישראל לא תהיה המדינה הראשונה במזרח התיכון להציג יכולת גרעינית. יש סיבות שתומכות בעמימות הגרעינית, לדוגמא, אי הידיעה, מרתיעה מדינות ולכן אנחנו לא אומרים למדינות ערב שהן האויבות הרשמיות שלנו, בכדי שיפחדו מאיתנו. יש סיבות נגד העמימות, לדוגמא- מי קובע? מי מפקח על התהליך? אין ביקורת ציבורית בתחום הגורלי הזה לכלל התושבים.
מהן הבעיות של העמימות מול דמוקרטיה? הדמוקרטיה נפגעת במשתנים הבאים:
1. פיקוח ובקרה – יש או אין? אין מי שיפקח על הרשויות האלו, התהליכים אינם ברורים, הכול פועל בצורה הסמויה מן העין ולא שקופה. ועדת חוץ וביטחון אמורה לפקח, האם היא מפקחת כן או לא? אף אחד לא יודע לענות על כך, אסור להעלות שאילתות בנושא שהרי מדיניות העמימות, פירושה שלא תהיה תגובה כנה למה שכן קורה.
שאלה 2- הצעת מחקר
הצעה למחקר בנושא: ניטור רשתות חברתיות והמאבק בטרור.
בשנת 1998 החל השימוש ברשתות החברתיות ובשנים האחרונות, הדבר תופס תאוצה אדירה. הרשתות החברתיות יודעות עלינו הכל.
מחקר שבדק את הרגלי צריכת התקשורת מראה כי מרבית בני הנוער מבלים את שעות הפנאי שלהם בגלישה באינטרנט. כך נעשתה המדיה החברתית לחלק משמעותי בחיינו. לרשתות החברתיות יש כוח חברתי אדיר. עדות לכך ניתן לראות בהתנהלותן של המהפכות הפוליטיות והחברתיות במצרים ובמדינות אחרות באזור, או את פעולות הגיוס והתעמולה של דאע"ש שאת גלגליהן הניעו דיווחים ברשתות חברתיות.
